כבכל שנה, גם השנה צפיתי בטכס הדלקת המשואות. הנאומים המרגשים של מדליקי המשואות, מראה ילדינו הגאים הצועדים בסך והתכנית האמנותית המעודנת, כל אלה נוסכים בי הרגשה של נועם ובטחון. קל מאד להתמכר למראות ולרגשות. אך אם זאת, אינני יכול להתעלם מהעובדה שהמציאות האמיתית רחוקה מאד ממה שמצטייר על המסך הקטן.

מנהיגינו מדברים על אחדות ועל לכידות העם כערך עליון. אין כמו טכס הדלקת המשואות להמחיש עד כמה נבובות סיסמאות אלה. הטכס מוחרם למעשה על ידי מגזר שלם בחברה הישראלית, המונה כ- 700,000 נפש ובעל השפעה פוליטית וחברתית גדולה הרבה מעבר לחלקו באוכלוסיה: המגזר החרדי. החרמה זו בולטת וכואבת במיוחד לאור העובדה שטכס הדלקת המשואות הוא שיאו ובבת אינו של הזרם הציוני בעם היהודי. אין זה המקום להרחיב ולנתח את הסיבות שהביאו למציאות עגומה זו; די לנו כאן בהעלתה על נס.

מגזר אחר, גדול הרבה יותר אך בעל השפעה קטנה יותר, גם הוא אינו מיוצג ברוובו בטכס, הלא הוא מגזר ערביי ישראל. בולט לעין שמארגני הטכס עושים מאמץ עליון לטשטש עובדה זו. אחד ממדליקי המשואות השנה היה ערבי (אם כי נוצרי). בטוחני כי נציגים רבים של מגזר המיעוטים היו נוכחים ברחבה. אך בולטת ההתעלמות המוחלטת בטכס מהתרבות הערבית (אולי צריך לומר הפלסטינית) בארץ ישראל. בין סמליה הרבים של היהדות והציונות על הרחבה ומסביב לה, ובדברי השבח וההלל, היה מקום גם להציג סמלים של התרבות הערבית מכאן, שאכן, גם היא חלק מההוויה במדינתינו. בהעדר ייצוג זה, אנו מרחיקים ביודעין מגזר גדול וחשוב באוכלוסיה, ותורמים לבידוד ופירוד.

אך בעית הפירוד וחוסר היצוג של מגזרים בטכס הם רק אחד משני פניו של הניכור. הפן השני הוא ההצגה הסלקטיבית מאד של המציאות הישראלית. האחראים על התוכן מגבילים את עצמם אך ורק לנושאים שלגביהם קיים "קונצנזוס לאומי". כך אנו זוכים לראות את סמלי החקלאות, התעשייה, תקומת המדינה וצה"ל. אך כיום, סמלים אלה מרכיבים רק חלק קטן מהוויתינו ומהשיח בארצינו השסועה והחבוטה. אינני מותח כאן ביקורת על האחראים לתוכן, כי איזו אפשרות יש להציג בטכס הממלכתי נושאים שנויים במחלוקת כמו הכיבוש המתמשך ויחסי חרדים חילוניים? אך בהעדר יכולת להציג את המציאות כהוויתה, רצוי לוותר על הצגתה בכלל ולהסתפק בטכס צנוע של העברת דגלים.

טוב יעשו מארגני הטכס אם לקראת השנה הבאה ישקיעו מאמץ כן להרחיב את ההזדהות עמו בקרב האוכלוסיה, וימנעו מתצוגה מביכה של המציאות הישראלית. אולי בכך יהפך הטכס לגורם מלכד באמת בחברתינו המפורדת, ויתרום לשגשוג ולשלום.