ישראל ודינה חללמו שנים רבות על בניית בית משלהם, לא חסכו בתכנון ושכרו את מיטב האדריכלים.

לאחר חודשים ארוכים ולאחר שרטוט התוכניות הבית החל קורם עור וגידים, הם היו מעורבים בכל קניית תקע חשמל או פנל למטבח, הקניות המשותפות שלהם היו חוויה בפני עצמה.

ישראל היה איש עסקים ממולח והוא זה שישב עם קבלני המשנה על המחיר ועל תנאי התשלום, דינה לעומתו רק הפגינה נוכחות  ושמרה על הפועלים אך לא התערבה בצד המקצועי.

ככל שהבניה  ואבזור הבית התקדמו נוכ ישראל לדעת כי "קפיטל" הכסף שחסך הולך ןמצטמק והוא החל להלחץ.

בניית הבית  ורכישת הרהוט הגיעו לסיומם, ישראל דינה והילדים עברו להתגורר במה שנקרא "חלום חיים".

במשך כל הזמן הזה עשה ישראל תמרונים רבים ע"מ לעמוד בהתחייבויות הכספיות שצבר ולא הצליח לשלם לכולם את כל הכסף.

לאחר כמה חודשיים בהם התגוררו בדירה הם עמדו לחגוג לבנם את בר המצווה ואף הזמינו את משפחתה של דינה משוויץ, מאחר ומצבם הכלכלי לא היה מזהיר החליטו לחגוג בצניעות- ארוחה מ שפחתית בבית החדש ובבית כנסת.

באותו יום שישי המיוחל כל הבית היה כמרקחה לקראת הארוחה החגיגית עם האורחים מחו"ל וישראל נסע להביא את האורחים מבית המלון, כשחזר הבחין בדינה עומדת בחנייה וצועקת, הוא ירד מהאוטו בבהלה ושאל "דינה מה קרה?", דינה לא ענתה אולם הצביעה לכיוון הכניסה של הבית, במקום בו עמדה דלת הכניסה היה חלל ריק, הדלת נעלמה.

"מה קרה?"

"הנגר היה כאן ולקח את הדלת ואמר שתשאר אצלו עד שתשלם לו את החוב".