מדינת ישראל קמה לא עבור הישוב היהודי הנוכחי בלבד, ובוודאי שלא עבור הישוב היהודי שישב בא"י בזמן הקמתה, אלא, ובפירוש,( בהחלטה של האומות המאוחדות ), למען לתת מקלט בטוח ליהודים אשר הם.

אני מאמין שיש בין הדוגלים ברעיון הזה, של מדינה אחת לשני העמים, גם בין היהודים, וגם בין הפלשתינים, תושבי ישראל והשטחים כאחת, כאלה שכוונתם חיובית, תמימה, והם באמת מאמינים שזה יעבוד.

את התשובה לשאלה הזו קיבלתי ברב שיח שהתקיים לפני כמה שנים במתנ"ס היהודי-ערבי ביפו, שם היה אחד הדוברים הראשיים הח"כ איסאם מאחול, איש לא קיצוני. אחרי הרצאה ארוכה ומנומקת היטב בזכות דו-הקיום בשלום בין הערבים והיהודים הוא מצא לנכון להוסיף משפט: " אינכם יכולים לשלול ממני החלום שכעבור 50 שנה נהפוך ענו, הערבים, לרוב בא"י ". הוא יכול היה לומר שבמדינה כזו, לא מן הנמנע שבזמן מהזמנים הערבים יהיו רוב. אבל לא, הוא אמר שיש לו חלום...וכאשר יש חלום, עושים, אם זה בגדר האפשר, דבר מה, אם לא הכל, כדי להגשימו. אלמנטארי.

לא בכדי החליטו באומות המאוחדות על הקמה של שתי מדינות. למען יהיה ליהודים בית לאומי ב ו ה ם י ה י ו ה ר ו ב, כדי שיחליטו בעצמם על גורלם, וגם הפלשתינים לא יקופחו, וגם להם יהיה בית לאומי, מדינה משלהם. מי שמאמין, מוזמן להתפלל כדי שלפחות זה יעבוד. לזה יש כמובן סיכוי הרבה יותר גדול. כאשר יהיה לפלשתינים משק משלהם, שלטון משלהם, אולי חלק מהזעם יופנה נגדו. עד שיהפכו את מדינתם ליצור בר קיימה. אם ירצו, יש להם כל הסיכויים להפך למדינה פורחת, בדיוק כמו ישראל.

אין לי ספק שאנחנו נהיה מוכנים לעזור ככל שנתבקש. כי, זה אינטרס שלנו, לא פחות משזה האינטרס האמיתי שלהם. כאשר ייפתח בפני ערביי פלשתין, עם ברוך כשרונות לא פחות ממנו, אופק חדש ליוזמה היצירתית שלהם, אופק שישתרע מים הודו ועד הים הגדול, האטלמטי - תבל רבה - יהיה סיכוי שירצו לממשו, את כושר היצירה. כן יהי רצון.