יש פער תהומי ביכולת של שתי הקבוצות התל-אביביות.
האחת לא מפחדת ויודעת להכריע משחקים,השנייה עדיין לא מחוברת ומתקשה בהנעת הכדור
1:כאשר מכבי ת"א קבלה לפני שבועיים את פריס סן-ז'רמן הרבה נשמו לרווחה (כולל עבדיכם הנאמן).
הרי פריס סן-ז'רמן היא לא אותה קבוצה שלפני עשר שנים ,שחקניה מבוגרים ,והיא לא קבוצת צמרת בחמש השנים האחרונות.
אך יש נתונים ויש מציאות.
מכבי ת"א למרות הסגל הנוצץ עדיין אינה מחוברת ,ובעיקר הדברים נכונים לגביי משחק ההגנה הרך והכושל וההססני הן של סטרול והן של גפני.
היה נכון לפתוח עם שני קשרים אחוריים אשר יחפו על החולייה האחורית במקום שלושה בלמים שמותיר בלם אחד חופשי שהולך לאיבוד.
למזלה של מכבי הצרפתים הסתפקו בנצחון מזערי (לכן לא ברור מדוע נסוגו לאחור אחרי הדקה ה-60 ואפשרו למכבי להניע כדור אשר הוליד שניים-שלושה מצבים קורצים ליד השער אשר לא נוצלו כהלכה.
כדי לעלות מכבי תהיה חייבת לשפר את משחק ההגנה ולהעיז יותר ליד השער.
2:לעומת הצהובים ,האדומים עלו חדורי מוטיבציה במגרש בזלצבורג וכבר במהלך הראשון הצליח אניימה לתרגם הכשלה של שכטר לשער יתרון.
לאחר מכן מסיבה לא ברורה הפועל נסוגה אחורה ואפשרה לאוסטרים לחזור למשחק כשרק הגנה טובה של הבלם דה-סילבה מונעת שער שיוויון.
אך כמו שאומרת הקלישאה "כשלא כובשים סופגים" הובילה טעות של שבחון לשער מרהיב של פוקרביץ'.
אך הפועל ידעה להתעשת ובעזרת משחק צירופים של ורמוט ובן-דיין סדרה לבן סהר שער חשוב לקראת הגומלין בבלומפילד.
גם המחצית השנייה נפתחה בשליטת האדומים כאשר כדור עומק של ורמוט מצא את שכטר שבעט לפינה הרחוקה.
אך כפי שקרה במחצית הראשונה הפועל הפסיקה לשחק ואפשרה לאוסטרים לשלוט במרכז השדה מה שהוליד כדור עונשין מ11 מטרים אשר צמצם את התוצאה.
הפועל ניסתה לכבוש את הרביעי אך ללא הצלחה וכרגע נראה שהפועל תסיים את העבודה ותעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות.