ב- 1999, אחרי רעידת האדמה הגדולה שהתרחשה בטורקיה, הבינו גם בישראל שרעידת אדמה חזקה במדינה זה רק עניין של זמן.

בעקבות כך, הגו את תמ"א 38, תכנית שבביה עומד הרעיון שהאזרח הפשוט והמדינה לא יוציאו מכספם על מנת להגן על הבניין בו הם גרים מפני רעידת אדמה

בדצמבר בשנה שעברה שודרה בחדשות ערוץ 2 כתבתה של לי אברמוביץ בנוגע לתמ"א 38.

בכתבה סקרו את ביצוע התוכנית ברחוב  ברחוב המבדיל 11 ברמת גן. מתוך הכתבה - "זה כיף לבוא ללובי חדש, למבנה חדש. הכול משופץ, הכול משיש. מרב גולשת לחניה הפרטית ועולה יום יום במעלית החדשה כדי לנצל אותה עד תום. שלא לדבר על השיפוץ החיצוני, החלפת הצנרת ואפילו הגינה".

בכתבה מציינים כי לפני השיפוץ שווי הדירה היה קרוב ל-850 אלף שקל ואילו היום (בזמן שידור הכתבה) שוויה בסביבות 1.4 מיליון ש"ח.

על הגג הקבלן בנה שתי דירות יוקרה והרווח ממכירתן הולך לכיסו. כמה זה עולה לדיירים? הדיירים לא מוציאים מכיסם כל תשלום. זה הרעיון הבסיסי שעומד בבסיס של תמ"א 38.

לפי שיטת התמ"א 38, הדיירים זוכים לבניין משודרג ומוגן בפני רעידות אדמה. המדינה מתגמלת את הקבלן על עבודתו ומעבירה אליו אחוזי בנייה רווחיים. כך היא גם חוסכת לעצמה את הצורך להוציא מיליארדים מקופתה על הגנה מפני אסון טבע כזה. אין עיסקה משתלמת מזו.

אולם, למרות שהתמ"א 38 קיימת מ-2005, מספר הבניינים ששופצו על פי התוכנית הוא קטן יחסית - זאת משום שהקבלנים נוטים לבחור נכסים הנמצאים באיזורי המרכז - שם הרווח עבור השיפוץ יהיה גדול הרבה יותר.
בפריפריה דורשים כ- 30 אלף שקל מכל דייר לביצוע תוכנית תמ"א 38. למה? מהסיבה השפוטה - השיפוץ פשוט יקר יותר מהרווח.

בעיה נוספת עם יישום התכנית, היא שלא תמיד קל לשכנע את כל הדיירים לבצע את השיפוץ. כמו תמיד, יש מחלוקת בין שכנים ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בשיפוץ כל כך מאסיבי.

ההצעה של המדינה בדמות תמ"א 38, אינה נקייה מבעיות (שבאות על פתרונן), אבל כמו שנאמר בכתבה: "כשסוף סוף מציעים לכם עסקה במדינה שבה לא מקבלים שום דבר בחינם - זה לא שווה בדיקה"?