המשחק בין קרית שמונה לבית"ר ירושלים מעניין מכמה זוויות: העיר הקטנה והמוכה מארחת את האלופה הגאה, קבוצה ללא הפסדי בית מארחת קבוצה ללא הפסד חוץ וגם כשסתם משחק צמרת לגיטימי הוא מסקרן. אני בחרתי להתמקד דווקא בזווית קצת אחרת: כמפגש המזמן את שני המאמנים הטובים בליגה- רן בן שמעון ויצחק שום.

קשה שלא להתפעל מהעבודה שעושה בן שמעון בקריה. העולה החדשה היא קבוצה ממושמעת וטקטית עם אופי והרבה נשמה, כשנאבקת כבר בעונתה הראשונה על כרטיס גביע אופ"א ויש לזקוף את זה בעיקר לזכותו של המאמן. בעונתו הראשונה בליגה, בנה בן שמעון קבוצה ראויה, באופן מדוקדק ומחושב שראוי לכל הערכה.

ההצלחה של קרית שמונה, בניגוד לזו של סכנין שבינתיים מאבדת גובה, היא לא מקרית. לולא מס הנאיביות שהיא שילמה במשחקים מול הקבוצות הגדולות (בעיקר חיפה ונתניה, אותן יכלה לנצח), היא הייתה מארחת בשבת את משחק העונה.

מצידו השני של המגרש, יעמוד יצחק שום. קצת קשה להעריך את יכולת האימון שלו העונה. שומי מחזיק בסגל האיכותי ביותר בליגה, מקבל שקט מההנהלה וגב מהאוהדים, ובכל זאת אנו לא רואים כדורגל יוצא דופן מבית"ר. למעט הבלחות חד פעמיות, בית"ר היא קבוצה בינונית פלוס ולא הרבה יותר מזה. גם בזירה האירופית, הצד החזק של שום, בית"ר נכשלה.

הסיבה היחידה לכך שהוא נחשב לאחד הטובים בליגה, הוא הישגי העבר שלו וההצלחה היחסית עם בית"ר בטבלה. בכל זאת, הוא עומד במבחן התוצאה ומוליך את בית"ר לאליפות שנייה במצופה, ונדמה שזו הסיבה העיקרית לקרדיט הנרחב שהוא זוכה לו.

בשבת הם נפגשים. האלופה העשירה מעיר הבירה, מול הקבוצה הצנועה מעיר מוכה. קצת כמו דוד וגוליית, כמו הפועל ירושלים ומכבי ת"א, כמו ישראל וחיזבאללה. מצד שני, אתם יודעים מי ניצח בכל המפגשים הללו. אם בשבת שוב האנדרדוג יצליח לגבור על הפייבוריט, זה בהחלט יעזור לבן שמעון לבסס את מעמדו כמאמן הכי טוב בליגה.