הקריאה להתפטרות שרים, ואפילו ראש הממשלה, בעיקבות האסון בכרמל אינה חדשה. קריאות כאלה מושמעות בארצינו, וגם בארצות אחרות בעולם החופשי כל עימת שמתרחש אסון שנתפס כמחדל. המניע העיקרי לקריאות האלה הוא ההרגשה ש "כך לא יכול להמשך". בהתפטרות רואה הציבור הן את העונש והן את הסיכוי לשינוי המיוחל.
הדברים נראים כה מובנים מאליהם, עד שנראה שאיש אינו מנסה להטיל בהם ספק. האם יש מקום לספק בתגובה הטבעית של אזרחים שהחליטו להשקיע את מיטב מרצם כדי להיטיב עם הכלל? מסתבר שיש, ולא רק זאת: נראה שתגובה זו ברוב המקרים אינה עומדת במבחן הביקורת הרציונאלית.

קריאות להתפטרות שרים, ובוודאי קריאה להתפטרות ראש ממשלה, בדרך כלל טעונות מטען רגשי רב-עוצמה, אשר ישבש כל נסיון לבחינה רציונאלית. כדי להתגבר על קושי זה, אין טוב מלהמציא משל המנותק לחלוטין מהארועים השוטפים ולשפוט את התנהגותינו באמצעותו. המשל שברצוני להשתמש בו הוא משל ההלך במדבר. וזה לשון המשל.

אדם נודד במדבר זמן רב בחברת גמליו. נווה המדבר שעליו סמך נמצא יבש, וכך נקלע ההלך למצוקת מים. מכל צידתו נותר לו נאד מים אחד, שיספיק לו בקושי עד לנווה המדבר הבא. לכאורה מצבו שפיר. אך למעשה אותו נאד מים נועד לשמש את ההלך רק במצב חירום, והמים בו הם מאיכות גרועה ביותר. הם מעופשים, מסריחים, ומעוררי בחילה. אך אם כל זאת הם מים, וניתן להתקיים מהם עד שתבוא הישועה. והנה יום אחד מתגלה בפני ההלך מלאך. המלאך מחזיק בידו נאד מים מלא, ופונה להלך בדברים אלה:

"יש לי בשבילך הצעה: החלף את נאד המים הקלוקלים שלך בשלי."

ההלך ממהר אל המלאך כמוצא שלל רב, אך ברגע האחרון עוצר: "אמור לי, מלאך נשגב, מהי איכות המים בנאד שלך?"

"זאת לא אוכל להגיד", עונה המלאך.

"ייתכן שמימיך גרועים אפילו מהמים שברשותי?" שואל ההלך. "ייתכן.", עונה המלאך.

ההלך שוקע בהרהורים. מצד אחד, המים ברשותו כל כך גרועים, עד שקשה להעלות על הדעת שמי המלאך גרועים יותר. אבל, מצד שני את המים שלו הוא כבר מכיר; נכון שהם גרועים, אבל אפשר להמשיך איתם. לעומת זאת, מי המלאך... מי יודע?

"תודה לך מלאך נשגב, אבל אני מעדיף להשאר עם המים שלי", אומר ההלך ופונה לדרכו בעודו מאמץ את מימיו היקרים אל חזהו.

עד כאן המשל. שאלתי לכל דורשי ההתפטרות היא פשוטה. הסתכלו סביבכם: האם בטוחים אתם שמי שיחליף את המתפטר יהיה טוב יותר? האם האחראי הנוכחי, שמצפונו בוודאי מייסר אותו, לא יפיק לקחים ויישם שינויים למניעת הישנות האסון טוב יותר מכל מי שיחליף אותו? יש לזכור, ניהול מדינה איננו משחק כדורגל או הצגת תיאטרון. אם כל הכבוד לרגשות ולאינטואיציות, אין לוותר על ניתוח רציונאלי בקבלת ההחלטות. ומה לעשות, לעיתים ניתוח כזה הופך את הקערה על פיה.