"כינו ראשי השלטון הבריטי את רמת-גן: "אינקובטור של הטרור"
(אברהם קריניצי , "בכוח המעשה" , מסדה 1965 , עמ' 177)

שילוב מרתק בין עריסת הלידה לבין חרדת המוות מסתתר לו בין קירותיו המתפוררים של "בית-חולים אברבך", הידוע גם כ"רמת-מרפא" ברמת-גן: על גבעה נישאה בשכונת גפן, שחלשה על כל סביבתה, הקים בשנת 1935, לפני למעלה משבעים שנה, הגניקולוג הנודע ד"ר ליאו אברבך את בית-החולים הראשון בארץ ליולדות.

כיאה לרוח הזמן ולאופי המקום, תכנן את מבנה בית-החולים אדריכל מאסכולת הבאוהאוס - הרי לוריה, שעלה לארץ שנתיים לפני כן, אך הספיק להטביע את חותמו על הבנייה הציבורית והפרטית בתל-אביב. בשנתו הראשונה נולדו בו 327 תינוקות. עד שנמכר כעבור שנים על-ידי ד"ר אברבך, התקיימו בו כ- 10,000 לידות! כאן הגיח דור שלם של "צברים" לאוויר העולם...

דיסוננס חריף נתגלע בין ייעודו המקורי של בית-החולים החדשני לבין השימוש שנעשה במתקניו ובסגל שלו בפועל בשנות המאבק נגד השלטון הבריטי. בית-החולים חלש על "הכביש השחור" (דרך ז'בוטינסקי) שקישר בין יפו, תל-אביב, פתח-תקווה ושכם (כונה גם דארב נאבלוס).

פרנסי רמת-גן , בני-ברק ופתח-תקווה, שישבו לאורך הכביש הסלול הראשון בארץ, אהדו את מאבקן התקיף של המחתרות הפורשות - האצ"ל והלח"י נגד השלטון הבריטי ואף תמכו בהן בסתר. ראש מועצת רמת-גן, אברהם קריניצי, הוביל באומץ לב ובמסירות נפש את תמיכת ראשי הרשויות שלאורך "הציר הרוויזיוניסטי" במחתרות.

מצידן, ראו המחתרות ברמת-גן ובסביבתה זירת פעולה נוחה להתקפותיהן על אינטרסים בריטיים - תחנות משטרה, בסיסי צבא, משרדי ממשלה וכיוב'. החרמת נשק והחבאתו במרתפים ובפרדסים, שוד בנקים למימון הפעילות המחתרתית והתנקשות בקציני בולשת שנואים היו רק חלק מן הפעולות האופייניות. לעיתים קרובות נפגעו לוחמי המחתרות מאש הבריטים. אשפוז בבית החולים הקרוב היה מביא לגילויים המיידי ובעקבותיו להסגרתם ושפיטתם. מכאן, קצרה הדרך לגרדום!

באותם ימים שחורים, היו אנשי הסגל הרפואי המסור של בי"ח אברבך / רמת-מרפא בין יחידי הסגולה שהושיטו ללוחמי אצ"ל ולח"י יד אוהבת וחמה. במרתפי בית-החולים, במחשכים, מתחת למחלקת היולדות המאובזרת ולבכיים הראשון ומחריש האוזניים של הילודים, נאנקו הפצועים במכאוביהם הקשים. במעשיהם הנאצלים למען הפצועים הנרדפים עד צוואר הביעו הרופאים והאחיות של בית-החולים נאמנות כפולה - הן לשבועתם הרפואית והן לעמם העומד על נפשו .

כיום ניצב בניינו העזוב של בית-החולים בפני סכנת הריסה קרובה, לטובת פרויקט בנייה עתידי.

זהו בדיוק הזמן שבו צריכה רמת-גן, עירו ויצירת כפיו של אברהם קריניצי, מגינם של לוחמי המחתרות, להתבונן היטב בראי ולשאול את עצמה: האם תהיה זו החלטה סבירה, כעת הזאת, למחוק מעל פני האדמה את בניין בית-החולים, מבנה באוהאוס גדול ומרשים, המהווה נקודת ציון חשובה בהתפתחות הרפואה המודרנית בארץ והמגלם בסיפורו את מעט הטוב והיפה שהתגלה בבני אדם, יהודים בארץ-ישראל בכלל ובתושבי רמת-גן בפרט בימים הקשים של טרום מדינה.

אם נרצה פעם, אולי בהתקרב אירועי השבעים למדינה, לספר את הסיפור הגדול והנשכח הזה לילדינו, בעזרת אחרוני לוחמי המחתרות שעוד עימנו ובעתיד בלעדיהם, כדאי אולי שתישארנה במרכז רמת-גן כמה נקודות ציון מוחשיות, בבחינת "עוגנים" פיזיים לעוצמתו של הסיפור. לציבור יש בכך עניין לא פחות מאשר בפיתוח התשתית העירונית העתידית. הרי גם הגבוהים שבמגדלים צריכים להתבסס על יסודות עמוקים.

עלינו לשאול את עצמנו - כיצד נישאר נאמנים למורשת אבותינו ולעצמנו בבואנו להמשיך ולפתח את רמת-גן עירנו האהובה?

ישראל זינגר חבר הנהלת המכללה לביטחון לאומי לנוער.
ניהל את תיכון "בליך במשך 18 שנה,הפך אותו למותג חינוכי מהראשון במעלה.
שמש כיועץ בוועדת החינוך של הכנסת.
היה שותף בפרויקטים חינוכיים ארציים: "המחצית השלישית"- פרויקט לשיפור תוצאות בחינות הבגרות, מתן "עזרה ראשונה בבתיה"ס, תכנון עבודת המרכזיות הפדגוגיות.

כיום,ישראל זינגר מנהל פרויקטים ב"מופת"- עמותה ארצית לקידום הוראת המדעים.

בעל תואר שני בפיסיקה גרעינית, מטעם אוניברסיטת תל-אביב.

מאז נבחר ישראל זינגר למועצת העיר ברמת-גן, נאבק זינגר בתופעות של שחיתות שלטונית, המאפיינות את התנהלות העירייה.