העסקים הקטנים והבינוניים הם השדרה המרכזית של הכלכלה והמסחר. הם מספקים פרנסה לעשרות אלפי עובדים ומשפחות ומהווים את הדופק העיקרי של העולם העסקי. החיוניות התוססת של יזמים פרטיים המקימים עסקים היא הלב הפועם של המשק
העסקים הקטנים והבינוניים הם השדרה המרכזית של הכלכלה והמסחר. הם מספקים פרנסה לעשרות אלפי עובדים ומשפחות ומהווים את הדופק העיקרי של העולם העסקי. החיוניות התוססת של יזמים פרטיים המקימים עסקים היא הלב הפועם של המשק.
העסקים הקטנים והבינוניים מהווים מקור חשוב לצמיחת המשק וליצירת מקומות תעסוקה יציבים ובריאים מבחינה כלכלית. כל השקעה מחזירה תשואה מידית. ומגזר זה יכול להוציא מדינה ממיתון בפרק זמן קצר מאוד.
בכלכלה נכונה , המתנהלת באופן שפוי ואחראי יש חשיבות עצומה לחוסנם ולמעמדם של העסקים הקטנים והבינוניים.
המחקרים השונים בעולם, ובעיקר במשקים מפותחים, מצביעים על כך שהעסקים הקטנים והבינוניים הם הגורמים הדינמיים, החדשניים והמותאמים ביותר לשינויים הכלכליים המתרחשים בכלכלה העולמית, והם המקור העיקרי לצמצום וטיפול מהיר במימדי האבטלה. בשל כך, במרבית המדינות המערביות ניתן טיפול ממשלתי מקיף למגזר כלכלי זה בדרכים שונות.
לעסקים הקטנים והבינוניים יתרונות רבים שלא ניתן למצוא בקרב חברות ענק, הם יכולים להוות "חבל הצלה" בשעות משבר להם יש יותר: גמישות, יכולת שינוי ארגוני מהיר, עלות הקמה נמוכה ויכולת פיזור הסיכונים בצורה קלה יותר.
להם יש את היכולת לתת פתרון לצורכי תעסוקה של אוכלוסיות ייחודיות המתקשות למצוא את מקומם בשוק רחב ובמפעלי הענק כמו למשל, נשים, חיילים משוחררים ועולים חדשים .
בישראל יש כ-400 אלף עסקים קטנים ובינוניים בהם מועסקים כ-1.2 מיליון עובדים, המהווים 60% מכלל המועסקים במגזר העסקי.
במשך שנים רבות ממשלות ישראל הזניחו את הסקטור הזה לחלוטין ועד לשנת 1993 שבה הוקמה הרשות לפיתוח העסקים, לא הייתה כל התייחסות לנושא. רק בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות לחשיבותם של העסקים הקטנים והבינוניים לכלכלתה של מדינת ישראל.
אין ספק שחלה אצלנו התקדמות מסוימת עם הקמת הרשות, יצירת המט"ים ב - 2005 , אני אישית הייתי שותפה להקמתה של קרן תבור יחד עם שר התמ"ת דאז וראש הממשלה הקודם אהוד אולמרט, בעזרתה של הקרן עסקים רבים פרחו ונפתחו, נוצרו אלפי מקומות עבודה ורבים לא הצטרפו למעגל האבטלה, אך זוהי טיפה בים ועדיין ישנה עבודה רבה.
להיות בעל עסק במדינת ישראל מעולם לא היה דבר קל. הבירוקרטיה והמסים הגבוהים מחד ומוסר התשלומים הגרוע מאידך הפכו את חווית ניהול העסק לקשה, וזה בלשון המעטה.
ישנם חסמים רבים המונעים את שגשוגו כמו רישוי העסקים והבירוקרטיה הקשה שלצידו בעיית האשראי שהוא מאוד חשוב להמשך תפקודם וצמיחתם של עסקים. זהו אבסורד שאחוז אחד של העסקים הגדולים מקבל למעלה מ - 70% מהאשראי של מדינת ישראל. בשעה העסקים הקטנים בישראל כמעט ולא מקבלים אשראי או שמקבלים אותו בתנאים קשיים או בריבית גבוהה הרבה יתר מאשר עסקים גדולים.
העסקים הקטנים והבינוניים הם הפגיעים ביותר בימי משבר, מאחר ואין הם מחזיקים בעתודות של תזרים מזומנים או משופעים בביטחונות. כל האטה בפעילות הכלכלית וירידה במצאי האשראי במשק, מיד באה לידי ביטוי בקשיי הישרדות וסכנת קריסה.
השנה האחרונה היתה קשה ביותר במיוחד לבעלי העסקים הקטנים והבינוניים, החל מהמספרה השכונתית ובתי הקפה הקטנים וכלה בסוכני הביטוח והחקלאי המייצא את פרותיו. רובם ללא גב כלכלי חזק, מצאו את עצמם בשנה האחרונה חסרי אונים. רבים הקטינו את נפח עבודתם, פיטרו עובדים וחלקם אף סגרו את עסקיהם ויצאו לחפש עבודה כשכירים. מדובר לא רק בסכנת קריסה לעסק, אלא בשקיעה כלכלית של משפחות שלמות. אני סבורה שממשלת ישראל מפקירה את מגזר העסקים הקטנים והבינוניים לחסדי האל. ולא ברור איך בתקופת משבר כלכלי ממשלה פוגעת במקור העיקרי שיש לה להאצת המשק וליציאה מהמשבר.
תפקידה של המדינה הוא לתמוך ולעודד את מגזר זה.
הממשלה חייבת ליזום פעולות שיזרימו יותר משאבים לסקטור, ואינני מתכוונת להזרמת כספים אלא להקלות במיסוי, בבירוקרטיה ועוד.
ממשלת ישראל צריכה להצטרף למדינות הנוקטות אמצעים פשוטים ומיידיים המסייעים להגנה על העסקים הקטנים והבינוניים מפני משברים כלכליים.
ממשלת ישראל חייבת לבצע פעולות מערכתיות לחיזוקם של העסקים הקטנים והבינוניים והענקת "רשתות ביטחון" ספציפיות למגזר זה, אשר יבטיחו יציבות לאורך זמן.
בעוד באירופה ובארה"ב מוזרמים מיליארדים לעידודם של העסקים הקטנים והבינוניים, מתוך הכרה שהם מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה. בישראל הממשלה טרם הפנימה זאת ומגזר זה ממשיך להיות מופלה ומוזנח.
כך למשל, בתקנות חוק חובת המכרזים לא מביאים בחשבון ולא מתייחסים להשרשת עקרונות העדפת תוצרת הארץ, מצב שיכול להביא לשגשוג רב בקרב עסקים קטנים ובינוניים. והעובדה שממשלת ישראל בחרה דווקא לאחרונה להעדיף יבוא של מוצרים על פני עידודם של העסקים בארץ היא בלתי נתפסת. עלינו לקחת דוגמא מהאמריקאים שאצלם התפיסה שביסוד החקיקה האמריקאית מעודדת, מזה עשרות שנים, את התעשייה המקומית האמריקאית להשתתף ברכישות של הממשל הפדראלי באמצעות חוק buy american act
עלינו לנהל מאבק חשוב למען העסקים הקטנים והבינוניים, שכן לצערי חלה מגמה במשק הישראלי והמסחר הישראלי שעל פיה הולכים ומתמרכזים יותר ויותר לכיוון של מרכזי קניות וקניונים המצויים בבעלותם של בעלי הון, על חשבון העסקים הקטנים.
ברגע שההון מתרכז בידיים מעטות ולא בידיים רבות כמו בידי בעלי העסקים הגדולים, אנחנו מקבלים חברה שהיא לא יציבה מבחינת החלוקה התעסוקתית ומבחינת חלוקת ההכנסות .
יש גם סכנה כלכלית בריכוזיות הזאת. ככל שאנו נפזר את הכוח העיסקי בידי יותר ידיים כך איננו ניצבים לפני סכנת התמוטטות פתאומית. כמובן שביזור יוצר גם יותר שיוויון ויותר הגינות בחלוקת העוגה הלאומית.
יש לאופן הזה של הצרכנות יתרונות רבים גם מעשיים וגם אידיאולוגיים וחובה עלינו כמחוקקים, אבל גם על ציבור הצרכנים לחזק את מגזר זה.
העסקים הקטנים והבינוניים הם הגיבורים האמיתיים של המשק הישראלי של השנתיים האחרונות, אני מאמינה גדולה ביכולות הטמונות במגזר העסקים הקטנים והבינוניים ואני מצדיעה לכם, עומדת לרשותכם ושמחה תמיד לקבל כל פניה ורעיון שיש לדעתכם צורך לקדם וביכולתו לסייע למגזר העצום הזה.
