בעשור האחרון שילמו לקוחות הבנקאות הקמעונאית (משקי בית ועסקים קטנים) שהם כ99.4% מסה"כ הלקוחות בממוצע ריבית שנתית הנעה בין 15% ל17%. לקוחות הבנקאות המסחרית  המהווים כחצי אחוז מסה"כ הלקוחות שילמו בממוצע 6% ריבית שנתית. ואילו לקוחות הבנקאות העסקית המהווים כ0.1  אחוז מסה"כ הלקוחות וצורכים מעל 50 אחוז שילמו לא יותר משני אחוז שנתי (ריבית מסובסדת אף מתחת לעלויות גיוס הבנקים).

נוסיף לכך את מחיקות המליארדים לבעלי הון, הפניית כספים של קופות הגמל והפנסיה ברמה הולכת וגוברת לבורסה (להנפקות בעלי ההון), ומאידך את מערכת ההוצל"פ שגובה ריביות ומגדילה תיקי חייבים במאות ואף אלפי אחוזים (ריבית כפי שגובה השוק האפור), וארגוני פשיעה המלווים לאנשים במצוקה בריביות שערורייתיות (כשהמדינה עומדת מנגד ומאפשרת להם לפרסם בעיתונות על הלוואותיהם,תארו לכם ששודדים היו מפרסמים את עיסוקם הם היו נעצרים מייד אבל שודדי ריביות אפשר בדיוק כמו מכוני ליווי כי זה משרת ומעשיר את קופת העיתון).

הוסיפו לעוול מתמשך זה את להיטותם של החברות המסחריות להגדיל הרווח בכל מחיר ולגרום בעיקר לקשיי היום לצרוך ללא הכרה וללא פיקוח על האשראי באמצעים מתוחכמים ומניפולטיבים הכוללים אותיות קטנות וכתובים בצורה משפטית הנהירה רק למשפטנים.

יחד עם הוראות הקבע וכרטיסי האשראי המתמלאים בחיובים לא ברורים מאותם חברות שפתאום מתברר כי אתה כבול לתנאים שלא היית מודע להם קודם ואז מגיעה ההוצאה לפועל ששם חוקי המשחק משתנים והריביות טסות אל על.

ישנם כיום כ3 מיליון הוצל"פ פתוחים וכ200 אלף צווי מעצר יוצאים כנגד חייבים מידי שנה.