מחאהעל מחירי הדלק , היכן אנו טועים וכיצד הטעות מנוצלת נגדנו?

כולנו מבינים או אמורים להבין כי עליית מחיריהדלקים משפיעה באופן ישיר  לא רק על  האפשרות שלנו להשתמש ברכב הפרטי שלנו, אלא עלכל המחרים של מוצרים ושירותי במשק. דבר זה פוגע גם ובייחוד באלה אשר אין בידםלרכוש רכב ומכאן גם אולי לקנות מוצרים בסיסים כמו מזון וכו.

 על מנתלהבין עד כמה הישראלים לא מוליכים מהלכים נכונים בנושא, אם כבר בכלל מזיז להם,,אגולל את הצורה בה התמודדו בנושא בארצות אירופה:

המהלך החל בצרפת, מדינה בה זכות השביתה עדייןמנוצלת בצורה מאוד רחבה לעומת יתר ארצות המערב ( גם זה יסתיים יום אחד בעולםה"גלובלי " השייך רק לבעלי ההון ), מאחר והאפקט בצרפת היה די יעיל, הדרךוהצורה גלש גם לשכנותיה וזאת, כאשר רובם שייכים לאיחוד האירופי אשר יותר ויותר מחליטעל המדיניות הכלכלית באירופה, לטוב ולרע..

 ובכןמדוע הצליח  המהלך המחאתי בצרפת וסביבתה?:

1. ביסוס הדרישות על סמך החוק וההיגיון.
2. גיוס הסתדרויות (סינדיקטים), בייחוד של תחום התחבורה.
3. תמיכה רחבה בקרב עם אשר מסורת דמוקרטית  ומודעות פוליטית כלכלית היא חלק מהווייתו.
4. שלטון אשר למד כי אי קשב , לא יעלה שנית או יאבד מכוחו 

הבה נבדוק את הסעיף הראשון והחשוב ביותר:

 לפניכארבע שנים החלו מחירי הדלק להאמיר ולא לקח הרבה זמן עד ארש העם הצרפתי ובייחוד המגזריםהתלויים בדלק , הרימו קול זעקה, אבל על מנת שקולם ישמע הם נזקקו/השתמשו בשנימוקדים, האחד הוא איחוד כוחות ויציאה לשביתה מאורגנת היטב בין כל הגופיםהחשובים: ארגוני התובלה , נהגי מונית, בעלי ספינות מסחר , החקלאים ובלסוף כלהדייגים, נקבע תאריך לשביתה בלתי מוגבלת בזמן , בה חוסמים ע"י כל כלי התחבורהוהעבודה את כל התנועה ברחבי צרפת, את הכניסות והיציאות לאספקת הדלק , נמלי ים ומרכזיקניות, כל אלו אשר שברו שביתה , לא יצאו מורווחים בלשון המעטה.

 עתה ,על מנת שקולם יישמע גם במישור הלוגי, הם גייסו את החוק והחוקה לצידם וכמובן גם אתהנימוקים הכלכליים סוציאליים:

חוק וחוקה:הלכו ראשי הארגונים ובדקו מה הםגורמי עליית המחירים והיכן יש התנגשות עם החוק והחוקה, המסכנות היו די קלות להבנה וגםלשימוש כנגד השלטונות: על מחירי הדלק בעולם אי אפשר לשלוט באופן ישיר וכאשר יש עלייה או הורדה בעלות , אין ברירהחייבים לשלם ולכן לא כאן מוקד המאבק. לעומת זאת גילו מהר מאוד כי בתחום במיסוי ,הרשויות עברו ועוברות על החוק, מצד אחד , ומאידך , יכולות להשפיע על איזון הדלקע"י התאמת  המיסוי באופן אוטומטי כלאימת שיש שינוי במחירי הבריל. ובעצם התוצאה של עמידה בחוק או התאמה עקבית,תוצאותיה במקרה הגרוע הם היינו-אך , אך שילוב של שתי החשיבות יתנו תוצאה צודקתויעילה יותר.

יש צורך להסביר היכן עברו השלטונות על החוק: (נשתמשבמספרים ונתונים פיקטיביים לשם המחשה ברורה ומהירה מבלי להתייחס למציאות ) כאשרהצביעו בצרפת , או באיטליה ,גרמניה, ספרד וגם ישראל, על חוק התקציב, נקבעו ביןהיתר , כמות ההכנסות הבאות מכל מגזר עם סטיית תקן קבועה מראש, אז לצורך ההדגמה נקבעכי ההכנסות מדלקים יגיעו ויקבעו על 20מיליארד אירו (מספר פיקטיבי) כאשר גורםהמיסוי הוא בלו קבוע כלשהו והיתר ממס ערך מוסף אשר עמד בתחילת המשבר על כ-17%,כאשר היו כבר עליות מחירי הדלק הראשונים כבר ברבעון הראשון  היה עודף ההכנסות מדלקים  כבר כ20% וזו , לדעת הארגונים והרשות השופטת,עבירה על חוק התקציב עליו הצביעו חברי הממשלה והפרלמנט. כמובן שמכאן גם ניגררעליות מחירים גורפת בכל תחומי המשק ואיתם שוב עקיפה של כמות המיסים"העקיפים" אשר נקבעו בחוק.

 עקבהלחץ הפיזי וההיגיון הצרוף של המחאה  לפנישלש שנים, הודיעו השלטונות בצרפת על התאמה אוטומטית של המיסוי על הדלקים ועל מוצריהלוואי שלהם כלפי מטה כל אימת שמחיר הגולמי עולה וכלפי מעלה כל אימת שהוא יורד עלמנת לשמור על מטרות התקציב באותו הקשר ותוך פגיעה מינימלית בציבור הגדול .

דבר זה סיים את גל השביתות עם הסכמה בין השלטונותלמובילי המחאה כי לא תהיה שביתה בגין נושא זה כל עוד התנאים ישמרו.

הכיוון הזה גלש גם לארצות השכנות ולכן יש היוםיציבות יחסית של מחיר הדלקים למעט עלייתם במקור.

צריך להוסיף כי חלק מהטענות אשר הועלו עודבתחילת המשבר היא אי יכולת עמידת חברות הובלת ,בהסכמים אשר חתמו לטווח של מספרשנים מול מפעלים איתם הם עובדים באופן קבוע, לחקלאים לא היה כיצד להשלים את החסרכאשר התשואה של היבול ירדה בשוק הסיטונאי ולדייגים טון דגים עלה יותר מאשר נמכרוכו וכו.

זה בגדול ובפישוט רב הסיבה לכך שבישראל הציבורוהמובילים את המחאה הצנועה מאוד   טועיםבדרך ואחרי ה"נאום" הגדול של נתניהו, אנו רק מרגישים , ובצדק , כיההונאה הגדולה ממשיכה מבלי לשכוח כי כל עוד יהיה פה מצב של מעל 50% מכוניותליסינג עם דלקן בלי הגבלים, שבעלי המשאיות האוטובוסים והמוניות ימשיכו לסמוך עלהחזרי מס  מבלי לראות כי במציאות הם יצטרכולעצור את הרכבים בשלב מסוים, אין לנו על מה להתאונן ולשבות.