לפני 4 שנים נחתה באצטדיון ר"ג ריאל מדריד למשחק ידידות נגד שחקני כדורגל ישראליים ופלסטינאים במסגרת משחק שאירגן "מרכז פרס לשלום". הנסיבות היו שלושה ימים בלבד אחרי מחזור אחרון דרמטי בספרד שהניב לריאל תואר אליפות מס' 30. למרות שבמועדנים אחרים בעולם כלל השחקנים ישבו כבר באיביזה, הם עייפים ומותשים הגיעו במטרה טובה בסך הכל לארץ. המשחק דרך אגב, נגמר 8-0, אם שאלתם.
למרות הגעתה של ריאל מדריד לארץ, האווירה בחלק מרשתות התקשורת דאז הייתה של חוסר סיפוק. מזכיר במעט את אותן תחושות של חוסר סיפוק שחוו מכבי חיפה ובעיקר הפועל ת"א בשנים האחרונות בליגת האלופות, שזכו ב"הגרלות לא אטרקטיביות". שלמה שרף ביטא היטב את האווירה הזאת שאמר לקראת הגעת ריאל אז לארץ : "למה הביאו אותם? אם כבר להביא קבוצה תביאו את ברצלונה". חזירות? לפני 4 שנים הייתה בעייתיות בהגעת קבוצתפאר עולמית כמו ריאל מדריד וגם ששתיים מהקבוצות הטובות בעולם - באיירן מינכן ויובנטוס משחקות מול קבוצה ישראלית במסגרת רשמית כאן בארץ, עדיין זה לא מושלם. זה לא ברצלונה.
ברצלונה יש רק אחת, ואם קבוצה ישראלית תעפיל לליגת האלופות הסיכוי לפגוש אותה הוא אחד ל-8. אם זאת גם ארסנל לרוב, ואף מנ-יו, "מרגשות" אותן. אינטר? מכה. מילאן? סתם חבורת זקנים. וזאת אחרי שירקתם, בעיקר אוהדי הפועל ת"א,על הימצאותה של אולמפיק ליון מליגה השם יודע איזה, כקבוצה החזקה ביותר בבית שלכם. 
בשנה הבאה שתי קבוצות שירכיבו את תמונת הצ'מפיונס יהיו זניט סנט פטרסבורג  (מהדרג השלישי) וצסקא מוסקבה (מהדרג השני). עוד ייתכן כי צ'לסי, טוטנהאם וליברפול, שתיים מהשלוש הללו יהיו "רק" בליגה האירופאית. איזה באסה הפועל לקבל את טוטנהאם?
אנחנו כאן בישראל יותר מידי אוהדי הצלחות. הסיפוק שלנו הוא ממעט מאוד דברים וכך נוצר מצב שאתה יושב עם הפיצוחים בפה במשחקי ליגת האלופות ושום כלום לא מעניין אותך. אתה חושב כל היום על ארסנל נגד ברצלונה, במקום להבין שקיימים עוד 7 משחקים, חלקם לא פחות מעניין. אבל זה מה שמשווקים לכם וזה מה שאתם קונים. ואף אחד לא פצה עדיין פה שהציבור מטומטם אז הציבור ישלם?