ניראה כי אנו חובבי הסחת דעת עצמית. מעולם לא היתה תחתית החבית הישראלית צפופה כל כך עם סחי ומאוס שמאלני-פשיסטי. משקרים לנו ואנו בולעים,
6 מרץ 2011
הלנו אתם אם לצרינו?
ניראה כי אנו חובבי הסחת דעת עצמית. מעולם לא היתה תחתית החבית הישראלית צפופה כל כך עם סחי ומאוס שמאלני-פשיסטי. משקרים לנו ואנו בולעים, מכזבים אותנו ואנו גורסים כי אך גשם הוא המומטר על ראשינו. מיתקפת משובטי אובמה דהיינו, כלל 'מקעקעי ציון' החיים בנינו החל ממושחתי "קדימה" (אשר חברה לתככני וחלולי ממשל חוסיין אובמה ולאירגון השיטנה האנטי ישראלי ג'יי-סטריט האמריקני), מטורללי האנרכיסטים, התקשורת השוטמת האנטי דמוקרטית, אקדמאים אוטו-אנטישמים מובהקים, מר"צ (החדשה-ישנה), שמאל לאומי (אכן נציונל סוציאליסטים לאשורם), מפלגות ערביות (משת"פים של כל איסלמיסט בעולם במסע לחורבן ישראל), כל הערב רב הזה מוליך ברחבי העולם מתקפת דה-לגיטימציה כנגד העם היושב בציון בעוד אנו מתהפכים לצד השני, מכסים ראשינו ומצפים כי הסערה תחלוף מעלינו. ובכן לא, היא לא תחלוף, היא תתעצם ותשטחנו עד אבדון, אלא אם נקום ונעשה מעשה.
התמונה מתבהרת. שני מחנות הנלפתים בחיבוק מוות עומדים זה מול זה במקומותינו. אין המדובר בשמאל נגד ימין, בחילונים נגד חרדים, בגברים נגד נשים, בין מיעוטים לרוב. המדובר הוא במחנה 'חובבי ציון' העומד למול מחנה 'מקעקעי ציון'.
הפירכה כי מחנה 'חובבי ציון' מהווה רוב ולכן משקלו מכריע יותר על המחנה השני הינה מוטעית. משקלו של מחנה 'מקעקעי ציון' הזעום במספרו אך החזק מונים רבים ממחנה הרוב, הינו מכריע עקב משקלו הסגולי-השלטוני הגובר על מחנה הרוב ומכתיב לכן את כל מהלכי השלטון במדינת ישראל.
בשנה החולפת מתחוללת בתוכנו מלחמת חורמה מצד מחנה השמאלני רדיקלי-פשיסטי, בגיבוי, מימון ותמיכה של ממשל אובמה האיסלמיסט-השמאלני ואלמנטים אנטישמים באיחוד האירופי, כנגד מחנה הרוב, מחנה 'חובבי ציון', והללו אינם לוקחים שבויים. אנו מחפשים הסיבות לכל זאת מתחת לפנס בעוד שהאשמה לכך נופלת על כתפנו, עקב אזלת ידינו ורפיסותנו, עקב חוסר האיכפתיות והאדישות הציבורית שלנו. מטרת הפשיסטים-השמאלנים הללו היא להפיל את מחנה הרוב אל הקרשים, לדרוך על צווארו עד שיאמר רוצה אני דהיינו, רוצה אני מדינת ישראל דו-לאומית בעלת זכות שיבה זהה ליהודים ולכל מצורע וזב חוטם פלשתיני בתחומי הקו הירוק, ומדינה פלסתינית נוספת "נקייה מיהודים" בשטחי יו"ש "לשעבר".
הברירה אשר בידנו הינה אכזרית לכאורה. האם להיות נאהבים על ידי העולם (אוויל משריש הוא זה המצפה לכך, אך הפשיסטים-השמאלנים בנינו מצפים בדיוק לכך), אך תוך שנחדל להתקיים כישות יהודית ובכלל, במרחב השמי (באשר התבשיל המוקדח עבורנו בידי האיחוד האירופי וממשל אובמה פרושו השמדתנו, למצער הוודאית בטווח של מספר דורות זעום) או, להיות שנויים במחלוקת בינלאומית אך חיים וקיימים, נושמים, יוצרים, ופורחים, תוך שמבטיחים קיום הולם גם לדורות הבאים וכן, מחירו של של זה הינו להיות נאהבים פחות, פרושו הוצאת הגלות מקרבנו.
ראוי לציין כי צפוי שבתוך שנתים אפשר ויתהפך הגלגל. חוסיין אובמה אפשר ושוב לא ייבחר, המשטרים הערבים המהפכנים יחלו ליטות לעבר הקיצוניות האיסלמיסטית, האיום על מדינות אירופה יעלה מדרגה, ערכה האסטרטגי של ארה"ב יתדרדר וכך, ערכה האסטרטגי של ישראל לעולם כאי של יציבות ועמוד תווך אסטרטגי עבור המערב במזרח התיכון יעלה פלאים על כל המשתמע מכך באשר למעמדנו בעולם. ולכן, אל לנו לאבד ראשינו, דווקא כעת. ולמי אשר מנסה להבין את סיבת הלחץ הבינלאומי עלינו דווקא כעת, הרי שממשל חוסיין אובמה ובני בריתו במערב אירופה יחדיו עם "עוזריהם" בתוכנו, כל הכנופיה הערביסטית הזו, מודעים היטב לנתונים אלו ומנסים לקבוע עובדות מוקדמות בשטח, התועלתיות עבור עצמם ואסוניות עבורנו. אנו הננו הפיונים אשר הקרבתם תביא ייתרונות לשחקני השחמט הבינלאומים - ממשל אובמה ואלמנטים באיחוד האירופי, תאבי הנפט והשליטה הקולוניאלית עליו.
פעם אחר פעם טופחת המציאות האכזרית התועלתית על פנינו ואנו מתעלמים. ארועי ההפיכות בעולם האיסלמי וגישת המערב אליהן הראו לנו כי צדק בן גוריון באומרו: "לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים", גרס ובלוזו של ענין, צדק. ללא תזה זו לא היתה קמה מדינת ישראל, מדינתנו לא היתה משמשת כארץ מקלט לשארית הפליטה משואת אירופה ומגורשי ארצות המזרח. ללא כל זאת עדיין היינו מנשקים את מגפי הפריצים בארצות תבל מפאת שחיים וקיימים היינו בחסדם ולא כבני חורין. והרי, אין אנו זכאים למדינה משלנו במדה ואיננו מוכנים להלחם בעבור חרותנו.
הארועים העכשווים הוכיחו כי אל לנו לסמוך על תמיכה בינלאומית בזמני מצור ומצוקה, באשר אלו בוודאות מצמררת ימעלו באמוננו במדה ושיקולי תועלתם שלהם תעלה על יתרונותינו עבורם. וכי כבר שכחנו את חוסר המעש המחריד של אומות העולם בעוד שואתנו משתוללת באירופה? וכי כבר שכחנו את מליוני הנירצחים באפריקה אשר הופקרו לגורלם בידי אומות העולם "הנאורות" המערביות אך משום שהינם "כושים עלובים ולא נחשבים, אבק אדם"? ומה באשר למליוני ההגופות והשלדים המתמקמקים בשדות הקטל של דרום מזרח אסיה? ומה באשר לשואות הארמנים והכורדים, האם השמיעו "נאורי" העולם קולם עבורם?
אנו נעשינו כה מכורים לחיים הטובים, הפרוצים, האנוכים, חסרי האחריות הלאומית-הקיומית, הנהנתנים, חיי הרגע והריגושים הריקנים, עד כי המחשבה כי זמני מצור אפשר ויותירו אותנו בלבד אחראים לגורלנו תוך ירידה ברמת חיינו, הינה כה בילתי מתקבלת על דעתנו עד כי מוכנים אנו לקעקע את זכות ויכולת קיומנו ובלבד שנמשיך לשתות ולעלוז, לרקוד לפני אלילי הבעל, להתיוון, להנתק ממורשתנו היהודית, לחסל את סיכויי קיומנו כלאום בבחינת "אכול ושתה ולעזאזל המחר".
האם מצבנו סופני? אפשר ולא היא, למצער לא לעת הזו ולא במדה וננקוט בצעדים המתאימים. מצבנו יהיה סופני במדה ונאבד סבלנותנו ונחישותנו, במדה ונתיר ל"משנאי החינם בנינו" להמשיך ולקעקע סיכויי קיומנו באשר חלקו הניכבד כיום של מסע הדה-לגיטימציה המתנהל בעולם המערבי כנגדנו (בסלידתו של עולם האיסלמיסטי כנגדנו אין כל חדש), הינו מוזן, מתודלק ומסוחרר על ידי גורמים ידועים היטב בתוככי מדינת ישראל.
במדה ונציג חזית אחידה כלפי העולם ניזכה בהערכה עולמית מידית בתמורה. לשם כך עלינו לחסל, לטחון עד דק את 'מקעקעי ציון' בנינו, לחוקק חוקים מתאימים ולכפותם ביד ברזל על משנאינו מבפנים שהרי 'ההכרח לא יגונה'.
ישראל עומדת בימים אלו על נפשה, העיירה בוערת בעוד ה"ניירונים" המטורללים בנינו מלהגים שירה ופורטים בקתרוסיהם בעינים מזוגגות ובמוח אטום.
עלינו להפנות אוזן חרשה ולב אבן לטיעונים הנכלולים אודות "התדרדרות במדרון חלקלק", "שלטון הדמוקרטיה", "זכויות אזרח" וכדומה. אלו המחצרצים מנטרות אלו מכוונים לתזה האורווליאנית הגורסת דבר והיפוכו, לתזה הגבלסית הנאצית וזו הסטליניסטית הקומוניסטית הגורסות כי חזרה על שקר תיטמע בסופו של יום במוחות רופסים ונילושים.
עלינו להציג באומץ ובנחישות את משנתנו המדינית ולדבוק בה בעיקשות. עלינו לעמוד על זכויות הקיום שלנו להיום ולעתיד לבוא למען הדורות הבאים. אבותינו, זהו חלקם המתיוון, המיטו על ראשינו את הלגיונות הרומים והביאו עלינו 2000 שנות גלות. עלינו לוודא, ללא היסוס ורחמים כי תעתיקיהם, בני דמותם של מתיווני הבית השני לא יפילו על ראשינו את ביתנו השלישי, היא מדינת ישראל של העת החדשה.
נישמע טוב, אך נושק לאוטופי. מדינת ישראל הפכה לדמוקרטיה בנוסח רפובליקת בננות, לבדיחה עצובה ונילעגת, ליישות אשר אינה מסוגלת למשול את עצמה בידי עצמה. כל נכלול ואנטישמי מארצות הים יכול לבטוש בקרבינו תוך שמוצא לגיונות של משתפי פעולה אוטו-אנטישמים תאבי ממון ושלמונים, צבר "יהודי זיס" בתוכנו אשר למען האתנן המשולם להם ישספו גם את גרון אימם הורתם ("היהודי זיס" הינו אבטיפוס למושג אנטישמי המצביע על תאוות הבצע של היהודים-למצער לגבי חלקנו מהשמאל הפשיסטי המאותנן, האנטישמים לא טעו). שליטת התקשורת, פרקליטות המדינה, בית המשפט העליון, משטרת ישראל והאקדמיה הופכים את השלטון במדינת ישראל לבילתי מושל ומשיל, לחוכא ואיטלולה. אנו במו ידינו מאפשרים לקעקע סיכויי קיומנו ובחוסר מעש משווע עוד מעזים להתלונן מרות על כך. ניבחרי ציבורנו אינם שולטים ומכוונים דבר, הם מתנהלים ביקום מקביל לשילטון האמיתי יציר כפיהם של השמאל הפשיסטי, "הקרן לישראל חדשה, ממשל אובמה ו"עוזריהם" כמתואר לעיל.
אנו טועים בכיוון באשר אנו מוטעים בכוונה תחילה ובצביעות אין קץ להאמין כי בעייתנו טמונה בממשלה הקיימת ורווחתנו תבוא מממשלה חדשה על פניה. בעובדה היא כי כל ממשלה שתעלה תעמוד בפני אותם חסמים המונעים מהממשלה הנוכחית, ומכל ממשלה אשר שימשה בשלטון משך עשרות השנים שחלפו, באשר הבעיה אינה בעיקרה בניבחרינו ובממשלותינו אלא במערכת הביבים התת קרקעית המונעת משילות במדינתנו ואשר היא המושלת בנו הלכה ולמעשה. קיעקועם של עכברושי הביבים הללו מהתקשורת, מערכת המשפט והמערכת הביצועית המקפידות להסתיר עצמן מעיננו בעוד ששוטפת מוחנו להאמין כי האשמה היא הרחק מהם, בממשלתנו, היא הסיבה כי דבר אינו מתנהל כשורה במקומותינו.
אכן, רשאים אנו ליטול דוגמא נאותה מהמתחולל בארצות ערב המהפכניות סביבנו. עלינו לעלות על הבסטיליה המצמתת כל חיות וקיום בנינו, עלינו לעלות על השליטים ממליכי עצמם עלינו, הללו הניסתרים מאחורי פרגודים, במחילות העכברושים שלהם, המכבידים עולם על כתפנו בעודם שמנים ועבים ומתגוללים בזהבם ורכושם ששדדו מעימנו. עלינו לעלות על בסטיליית התקשורת, המערכת המשפטית, על מערכת האכיפה ולנקות החריונים הצואים הללו השוררים ושולטים בחיינו. כן, מהפכה, אך כנגד האלמנטים הנכונים בתוכנו. כן, לצאת לרחובות אך כנגד משתפי הפעולה עם אויבינו מבחוץ. ליכודה הפנימי של אומה הוא המציין את כושר עמידתה בפני אויביה בתוכה וחוצה לה. שומה עלינו להכרית ולהצמית אותם מוצצי דמנו ולדכאם עד עפר, כן לדמוקרטיה המתגוננת.
עלינו לעלות על הבריקדות מהסיבות הנכונות. אל לנו לפגוע בבעלי ההון באשר אלו מזינים את כלכלתנו הקפיטל-סוציאלית. אך עלינו לקעקע עד דק את השימוש הנלוז והניבזי אשר בעלי ההון עושים בהונם לקנות השפעה וממון. עלינו לצאת נגד קישרי הון-שילטון ופוליטיקה, נגד קישרי לוביסטים המשחדים את ניבחרינו בכנסת, נגד קישרי הון לשמאל הפשיסטי, נגד שוחד ברור של עיתונאים בידי בעלי ממון, נגד קישרי הון-ומערכת המשפט, לצאת נגד אתנני חוץ המשולמים למלחכי הפנכה האוטו-אנטישמים בתוכנו. עלינו להשיג כי חיפושי כשלים מתחת לפנס הינם עקרים, כי העוול והרוע בנינו קיים ומועצם בחשכה הסמיכה, הרחק מאור השמש המחטא. עלינו להוכיח לעצמנו וקבל עם ועולם כי "הפרוטוקולים של זיקני ציון" הם אכן אוסף שקרים אנטישמי וכי אנו היינו ועדיין יכולים להוות אור לגויים.
קשרי ההון עם כל דבר שזז, אלו הן הסיבות העמוקות העיקריות ההופכות אנשים נורמטיבים במקומותינו לעניים מרודים. נוכלי ההון החוברים לשמאל הפשיסטי מסיטים את האש מעצמם בטופלם "סחרירי קריסה" על אנשים נאמנים בשרות הציבורי אשר כל חטאם הוא רצונם הבילתי מתפשר לשמר בצוקי העיתים את הקופה הציבורית למען רווחת הכלל. החלולים והנכלולים מושיטים אצבע מאשימה כלפי ממשלת ישראל עקב הקיפאון המדיני בידעם היטב כי מרבית האשמה לחוסר הפעילות המדינית משך השנתים החולפות נופלת על כתפי ממשל חוסיין אובמה, הרשות הפלשתינית ובני בריתם, אלו "יהודי-הזיס" הפוליטים בתוככי מדינת ישראל.
דרכי נועם לא יסיעו, דברי כיבושים יהיו חסרי תועלת, מרפא הזמן הינו כזריעת מוץ ברוח. הבה ונאסף אל המחנה, רק בעליה על הבסטיליה, אגרסיבית, נחושה, ממוקדת מטרה, חסרת רחמים ופניות, נביא מזור לעמנו לדורותיו אחרינו.
אהרון רול
amroll@sympatico.ca
www.aaronroll.com
http://www.global-report.com/aroll/
http://www.aaronroll.com/democracy/hatred_for_nothing_volume2.pdf
http://www.aaronroll.com/democracy/israeli democracy chapters.pdf