לכל חובבי הספורט בכלל ולחובבי הכדורגל בפרט, אין ספק שהחודש האחרון סיפק או לפחות היה אמור לספק את הרגעים המרתקים ביותר שיכול חובב כדורגל לצפות.

כי החודש בפעם הראשונה רצה הגורל, ו"זכינו" לארבעה מפגשים רצופים של קרב הענקיות של הכדורגל הספרדי ריאל מדריד מול ברצלונה, בנתיים ראינו שלושה כאלה הרביעי מן הסתם יהיה לפרוטוקול בלבד וייגרר לעימות שיהיה הכל מלבד כדורגל.

הכדורגל בספרד זוכה לעדנה, בשנה בה זוכה הנבחרת הספרדית בגביע העולם, למרות שלטעמי היא לא ממש הרשימה במונדיאל, גרמניה היתה מרשימה הרבה יותר, אבל אין ספק שזו נבחרת ברוכת כישרון מהטופ שרק אפשר לחלום עליו, וכאשר הליגה הספרדית מצליחה להביא שתי קבוצות לחצי גמר הצ'מפיונס , יותר מכל ליגה אחרת  אז זה רק מוכיח את היכולות והכשרון בליגה זו.

הליגה בספרד כנראה הוכרעה, מה זה כנראה היא הוכרעה וברצלונה שוב תזכה בתואר, אבל בדרך לתואר היא צריכה להגיע למדריד למשחק ליגה מול הקבוצה המומית, יריבתה המושבעת והשנואה.

קרב בין שתי ענקיות אלה הוא לא סתם קרב, מדובר כאן בקרב שחורג מגבולות הספורט ונוגע בפוליטיקה המקומית , ברצלונה כנציגת חבל קטאלוניה המתבדל ובעל שאיפות עצמאות אל מול ריאל דריד קבוצתו של מלך ספרד שמייצגת את ספרד , מה שרק מעצים את היריבות והשנאה בין שני המועדונים הללו.

אז משחק הליגה שנערך לפני שבועיים נגמר בתיקו 1-1, משחק  די משמים שרוב רובו שוחק בין שחקני ברצלונה בינם לבין עצמם, מליוני מסירות חסרות תכלית במרכז המגרש ומיעוט מצבים ליד השערים שאפשר לספור אותם על יד אחת, כאשר באחוזי אחזקת הכדור בסיום המשחק עמד על 70% ברגלי בארסה מול 30% ברגלי ריאל.

משחק חסר חשיבות ומלבד יוקרה היה חסר ערך לאור העובדה שהאליפות כבר הוכרעה, ריאל מדריד שכנראה רק השם בארסה גורם לה לפיק בירכיים , שיחקה יותר כדי לא להפסיד ולנסות לשקם את יוקרתה בקרבות בין המועדונים אחרי המשחק ההוא ששוחק בברצלונה והסתיים במפלה של 5-0 .

שבוע לאחר מכן זכינו לקרב השני בין המועדונים הקרב על גביע המלך, משחק על כל הקופה שחייב להסתיים בהכרעה, הפעם אולי מעודדת מהתוצאה שהושגה במשחק הקודם תיקו 1-1 וקצת ביטחון עקב אותה תוצאה, ריאל שיחקה פתוח יותר והעיזה יותר, אבל גם במשחק זה, רוב רובו התנהל במרכז המגרש אם מיעוט מצבים ליד השערים למרות הכישרון הרב בשחקני שתי הקבוצות, שיחדיו העמידו כ10 אלופי עולם בתוספת של השחקן שנחשב לטוב בעולם הארגנטינאי מסי, והדובדבן מפורטוגל רונאלדו.

המשחק לא הוכרע ב90 דקות , והיגיע להארכה שם הובקע שער של ריאל והיא זכתה בגביע המלך, שאולי נוכחותו במגרש העצימה את מחויבות המועדון לגביע הנושא את שמו, בסה"כ משחק מתוח ,עצבני, ומיעוט כדורגל.

השבוע קיבלנו את המשחק השלישי, הפעם זה הכסף הגדול , ליגת האלופות תחרות המועדונים היוקרתית והמכובדת ביותר בעולם הכדורגל. המשחק הראשון נערך במדריד והגומלין בברצלונה.

ושוב משחק שכל כולו עימותים מילולים בין  שחקני הקבוצות, עימותים מילוליים עם השופט, משחק משמים שרובו נוהל במסירות בין שחקני ברצלונה בינם לבין עצמם, אחוזי הכדור הפעם גדלו ל75% ברגלי ברצלונה ל25% ברגלי מדריד, כמעט 0 מצבים ליד השערים ואכזבה רבתי.

עד הדקה ה66 שהשופט החליט לקחת חלק פעיל במשחק, והרחיק שחקן ריאל בכרטיס אדום והשארתה עם 10 שחקנים, מצב שהיא כבר מורגלת אליו  בעימותים נגד ברצלונה, כעבור 10 דקות הובקע השער הראשון ע"י מסי , שער שהוציא כבר את כל הרוח מהמפרשים של ריאל שגם ככה חוטפת פיק בירכיים מול ברצלונה, כעבור עוד מספר דקות הובקע השער השני ע"י מבצע וירטואוזי של מסי שהיה המסמר האחרון בארונה של מדריד, והכריע את המשחק וכנראה את ההתמודדות כולה בליגת האלופות.

אין ספק שהרחקת שחקן מדריד שלא היתה מוצדקת, למעשה הכריעה את המשחק המשמים הזה וניא היא קבעה את תוצאת ההתמודדות.

לסיכום אחרי צפייה בשלושה משחקים בקרב הענקים כביכול הזה, נותרתי מאוכזב לאור כל ההבטחות והדברים שנכתבו טרם ההתמודויות, כי לא ראיתי סופר קלאסיקו ראיתי קבוצה אחת שנהנית לשחק עם עצמה ומתישה עם אלפי מסירות חסרות תכלית מרגל לרגל במרכז המגרש ואין ספור מסירות אחורה לשוער, קבוצה מנגד שכ"כ חוששת לספוג שעומדת כמו חבורת קונוסים באימון וצופה באותן מסירות חסרות תכלית, ואם אחבר את כל המצבים המסוכנים שראיתי בכל שלושת המשחקים בין הקבוצות, אולי אגיע לעשרה כאלה שמחציתם גם הסתיימו בשערים.

המשחק האחרון בסדרה, הגומלין בברצלונה כבר יהיה לפרוטוקול בלבד כי אין ולא קיים סרט כזה שמדריד כפי שהיא נראית תוכל לעשות משהו כדי לשנות ולהפוך את הקערה על פיה במגרשה הביתי של ברצלונה.

נראה לי שאפשר לקבוע שלא מדובר כאן בסופר קלאסיקו, כי קלאסיקו וקלאסה לא היתה כאן ומלבד מספר הברקות של כוכבי על התאור המדוייק יותר הוא סופר טאקטיקו במקרה שאנחנו סלחנים וסופר חרטאסיקו למחמירים.

אכזבה.