היום התקיימה פגישה בין נשיא ארה"ב אובמה לבין ראש ממשלת ישראל נתניהו , כצפוי התקשורת המגוייסת בישראל מסיבותיה העדיפו להעצים את המחלוקות בין שני האישים ומדיניותם, אבל על התקשורת הישראלית כבר שפכתי לא מעט מילים ברשומתיי השונות ולא בה עסקינן.

אתמול נשא נשיא ארה"ב שכבר כונה כאן על ידי כאסון למדינת ישראל ואיני חוזר בי מדבריי, נאום בו הוא שטח את משנתו על הסכסוך במזרח התיכון ובה הוא קרא להקמתה של מדינת פלסטין בגבולות 67 כאשר הוא אפילו טרח וציין שגבולה המזרחי אמור להיות עם ירדן, ובכך קעקע את הדרישה הבטחונית הישראלית לשליטה על נהר הירדן, עוד הוא ציין שראוי שלמדינה שבדרך צריך להיות רצף טריטוריאלי, מה זה אומר? איך מחברים בין עזה ליו"ש, לי אין מושג אבל כאשר אני פותח את המפה ומביט על מדינת ישראל איני רואה אפשרות כזו, אלא אם היא באה על חשבון קריעת מדינת ישראל לשתי חלקים.

אבל הנשיא האמריקאי הנוכחי שחי באיזו ספירה אחרת כבר לא יכול להפתיע אותי בהצהרותיו ההזויות ובמדיניות החוץ הקלוקלת שלו, וזה בלשון המעטה, כנראה לא בכדי עוצמתה של ארה"ב בשנות כהונתו התעמעמו עד נעלמו והיום אפילו קם לו ציר חדש בדמות מדינות הbric שכוחן הכלכלי הולך ומתעצם ואיתן הדרישה בהכרה בחלק מאותן מדינות שיוכרו כמעצמות חדשות כגון ברזיל והודו, אפילו על חשבון אימפריות שאינן קיימות כבר ואינן רלוונטיות כבעבר כגון בריטניה וצרפת במועצת הבטחון, אבל עוד חון למועד, אני מזמין אתכם לשמור על רשומה זו ולראות אם תחזיותיי בענין השינויים הגיאופוליטים העתידיים לא התממשו, תחזית קודרת לכל הקשור להגמוניה המערבית, והצבת אלטרנטיבה להגמוניה זו בדמות סין, הודו,ברזיל, ורוסיה.

כאשר ככל שעוצמתה של ארה"ב ילך ויתעמעם כך חשיבותה של מדינת ישראל ילך ויפחת, כי פעם מדינות ניצלו את הקשרים המיוחדים ביננו לאמריקאים למען קידום אינטרסים, היום זה כבר נשמע כמו חלום הזוי, ובממשל האמריקאי עם רוח גבית של העומד בראשה כבר מתחילה להישמע האשמה שישראל בכלל מהווה כנטל על ארה"ב ולא כבת ברית חשובה, טענה שזוכה גם לחיזוק ע"י יהודונים קטנים ועלובים בדמותם של כתב הניו יורק טיימס פרידמן ושות'.

היום בסיום פגישת ראש הממשלה נתניהו והנשיא אובמה בבית הלבן, הושמעו הצהרות סיכום ע"י המנהיגים, אובמה כהרגלו ניסה לרכך את עמדותיו מנאומו 24 שעות קודם לכן, ואולי בזכות ההצהרה התקיפה שהצהיר ראש הממשלה בגינה והשתדל לעסוק במשותף ובמחבר בין ישראל לארה"ב ובמחוייבות של ארה"ב לבטחונה של ישראל, מה הוא חשב ששכחנו כבר איך הוא זרק את מובארק לכלבים לפני מספר חודשים ספורים ברגע שהוא איבד מכוחו? משענת קנה רצוץ כבר ציינו?.

מאידך ראיתי ראש ממשלה שלא מסתתר ולא מטייח, מציג את הדברים כהוויתם, ולא מפחד להציג קבל עם ועולם את כל אותן נקודות שבמחלוקת בין תפיסת העולם שלו לבין של מנהיג ארה"ב, העלאת בעיית הבעיות בסכסוך כגון בעיית הפליטים ומדוע אין ביכולתה של ישראל לקבל את הפתרון המוצע ע"י הפלשתינאים, דבר שיביא לחורבנה של המדינה היהודית,את ההקבלה בין היהודים שנאלצו לעזוב את מדינות ערב השונות וקליטתם בישראל, את הבעייה בחזרה לגבולות 67 וחזרה למותניים הצרות של המדינה במרכזה של ישראל וחוסר היכולת להגן על מותניים צרות אלה (16 ק"מ בין נתניה לטול כרם),אזכורה של ההיסטוריה היהודית בת 4000 שנה שעברה שואה,פרוגרומים, טבח,ומה לא, את החזון לחזרה לארץ ישראל והקמת בית לאומי לעם היהודי ואת חוסר היכולת שלנו לקחת סיכונים מיותרים, כי אולי לא תהיה לנו הזדמנות חוזרת, כי לנו בניגוד למרבית מדינות העולם אין את הלוקסוס הזה להספיד, כי הפסד שלנו הוא חורבן.

אז יקומו כל מבקרי נתניהו ובראשם העיתונאים המושחתים והמוטים ויטענו שנתניהו דיבר לציבור בוחריו, לאנשי הליכוד , לצד הימני של הקשת הפוליטית וכי מה ציפיתם? שהוא ייבחר ע"י ציבור הימין ויהפוך להיות עושה דברם של חוגי השמאל במדינה? הלוא זה מה שקיבלנו מאולמרט המושחת? משרון המושחת?, למזלנו נתניהו לא מסובך בפרשיות שחיתות עד מעל לראשו למרות כל הנסיונות להדביק לו  כגון עוזרת בית מתוסכלת, או בכיר בלשכה שמדליף וכו', וכל אותם עיתונאים מתוסכלים לא יכולים לנצל את כוחם של עשה את דברנו ואנחנו נשכח לך את פרשיות השחיתות בהם אתה סבוך ונהפוך אותך לאתרוג ממלכת האתרוגים כפי שהם עשו בעבר.

כל הכבוד לך אדוני ראש ממשלת ישראל מר בנימין נתניהו על עמדתך התקיפה בפני נשיא ארה"ב, ובניגוד גמור לקודמייך שבעבור נזיד עדשים והשכחת מעשיהם הפלילים והמושחתים, כיבודים והמלצות למועמדות לפרס נובל לשלום ותמונות מרהיבות על מדשאות הבית הלבן וכותרות מפוצצות בעיתון , מה שעלה לנו במחיר דמים אהה סליחה הם היו סתם "קורבנות שלום", עמדת על שלך ועל הקווים האדומים לבטחון מדינת ישראל.