הרוח נושמת.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1232672.html - כתבה ומסקנות מהכתבה:

אני אישית לא יוצא נגד חגים הערביים, או נגד הלאום הערבי בכלל. אני לא יוצא מנקודת מבט דתית, ולא מתנגד לשום חג של שום לאום כזה או אחר. אבל בעיה היא האינטרס הלאומי. נכון שבישראל אין רב-תרבותיות (עדיין), אבל יש מגמות מסוימות שמובילות אותנו למקום מסויים בעתיד. עם הזמן יש יותר ויותר מגמות עם היבטים רב-תרבותיים. כדוגמה ההחלטה הזאת של אוניברסיטת תל-אביב. כל צורת משטר, וכל מודל של המערכת הפוליטית צריכה להיות מותאמת למדנינה הספציפית, ללאום הספציפי. אני לא יוצא נגד דמוקרטיה ליברלית בנוסך מערבי, אבל אני מתנגד לטענה, שזה המודל האוניברסלי.

זה לא הסוד שערבים בישראל הפכו להיות מדינה בתוך מדינה. רבים חושבים שאם נלך לקראתם ונתן להם: לצין את יום "הנגבה", ללמד את ההיסטוריה בבתי הספר הערביים כפי שהם רואים אותה, לחגוג חגים מוסלמים כחגים רשמיים במדינה, לכבוש את הקרקע באופן לא חוקי ולסגור על זה עיניים, אז הערבים ירגישו "שייכות" למדינת ישראל. זה לא נשמע מגוחך?

זה יוביל בסופו של דבר לתוצאה הפוכה. יהיו יותר ערבים רדיקלים, כי הם מרגישים את החולשה של המדינה, ומה שחשוב, את החולשה של החברה בישראל. חברה שאין לה זהות היום. היא מפחדת מהצל שלה, וכל הזמן שואלת את עצמה "האם יש לה זכות לחייות כאן". ה"פלג הצפוני" מייצג את המגמה הרדיקלית במגזר הערבי. ותנועה הזאת מתחזקת.

מצד שני, יש ערבים "מתונים" שמתחזקת בהם האמונה שאפשר לשנות את האופי של מדינת ישראל, ולהפוך אותה למדינה דו-לאומית. מגמות של רב-תרבותיות מובילות בדיוק לכיוון הזה.

בסופו של דבר החולשה הלאומית של החברה היהודית בארץ מובילה להתחזקות גם של הערבים הרדיקלים וגם של הערבים המתונים. הבעיה שגם אלה, וגם אלה לא רוצים לחיות במדינה יהודית. קבוצה אחת רוצה להשמיד את המדינה בכוח, קבוצה השנייה רוצה להשמיד את המדינה מבפנים, ונעזרת לשם כך בעיקרונות של ליברליזם מוקצן. העיקרונות שבכלל לא מתאימים למדינת ישראל.

צריך להיות ברור,מדינה דו-לאומית, זה סופה של המדינה היהודית. המגמות האלו מובילות את ישראל לכיוון של המודל הבלגית. בבלגיה, בלונים ופלמים כבר במשך זמן רב מנסים לקרוע את המדינה לחלקים, בישראל זה יוביל לתוצאות הרבה יותר קשות.

פעולות כגון אלו של אוניברסיטת תל-אביב לא יגרמו לערבים להרגיש יותר שייכות למדינת ישראל. זה יגרום לתוצאה הפוכה לגמרה.

מדינת ישראל נוסדה על בסיס הרעיון הלאומי היהודי. כשהרעיון הזה יפסיק להתקיים, גם מדינת ישראל תפסיק להתקיים. ההחלטות כגון אלו של אוניברסיטת תל-אביב יוצאות מתוך החולשה הלאומית של החברה היהודית בארץ. זה תוצאה של הרקבון שמתרחש בתוך החברה, כגון פוסט-ציונות.

הגישה של מדינת ישראל צריכה להיות ברורה. ערבי כאזרח בתוך המדינה, כאינדיווידואל צריך לקבל את כל הזכויות. אזרח הערבי שווה לאזרח היהודי. אבל אסור להקיר בערבים כבקבוצה. כקבוצה לערבים אין שום זכויות כי מדינת ישראל היא הגשמה העצמית של האומה היהודית.