אי אפשר לשתוק כל כך הרבה שנים של הזנחה במעמד הביניים. דעת ראש הממשלה שמדובר במאבק של שמאל מרקסיסטי היא פשע שלעצמו ויריקה לבוחר. ועדיין המחאה מעולה וגם מועדה מצוין. המחאה צודקת אולם "מנהיגיה" לא מייצגים אותי.
כן, אני מסכים עם רינה מצליח ויורם גולן שבתוכניתם השבוע ברדיו המליצו בחום לצעירים שבראש המחאה להצטרף לפוליטיקה הישראלית. לעומת זאת, אני ממש לא מסכים שאת המחאה העממית הזאת מנהלים שניים-שלושה שאנשים שהעם "המליך". כי העם ברובו ממש לא מסכים עם הגברת ליף או מרת שפיר.
מצב הקשישים וניצולי השואה, מחירי המזון, מחירי הדיור, מחיר גידול ילדים בישראל, מחירי הדלק (לרוב הסולר לתחבורה הציבורית), משבר הבריאות, מצב החינוך ומחירי הקניות בקיץ לתלמיד ובעיקר הפערים העצומים שבין העשירים לעניים - לא נוצרו אך ורק בכנסת ה-18. תרמו לה רבות ממשלות ישראל בכנסות ה-15 (ממשלת שרון הראשונה עם שר האוצר סילבן שלום), 16 (שרון ונתניהו כשר אוצר), 17 (אולמרט ושרי האוצר הירשזון ובר-און) וכמובן הכנסת הנוכחית. ההזנחה הנפשעת לאורך השנים וההתמקדות בהכנסות למדינה והצגתן כהישג, יצרו שובע תקשורתי בעניין הכלכלי והביע את עם ישראל להתעניין בעיקר בפאן המדיני-בטחוני. עכשיו, שבעיות הביטחון של מדינת ישראל נראת טוב יותר - אפשר לנתח בצורה נבונה יותר את המצב הכלכלי של מדינת ישראל ולהבין שיש כאן בעייה חמורה מאוד.
מבחינה כלכלית צודק נגיד בנק ישראל שהוא אומר שהמצב בישראל מעולה. הרווח והתקציב של מדינת ישראל ומדיניות החיסכון שלה נהדרת. רק שזה לא בא לידי ביטוי. או שכן - העשירים מקבלים יותר והמיסים, במקום לפגוע בהם - מכניסים את מעמד הביניים למצב של עוני. עד עתה שהיה מדובר בפריפרייה הממשלה יכלה לצפצף על האזרחים - אך משמדובר באלו היושבים במרכז הארץ, בתל אביב ובירושלים, ובערים הגדולות כמו חיפה, באר שבע ואשדוד, לא ניתן עוד להתעלם. שמקצצים כל כך הרבה בסבסוד הממשלתי לכל התחומים אותם המוזכרים למעלה - בסופו של דבר נוצר רווח של מיליארדים. לאורך שנים הציבור לא מחא כי מכרו לו "ביטחון-ביטחון-ביטחון". העם כבר לא מטומטם וכנראה שלעם נמאס לשלם. לי ולך ולמעמד הביניים. לא בהכרח לבנות הצעירות שעומדות כ"דוברות העם". המאחה צודקת אולם "מנהיגיה" לא מייצגים אותי.
מה כן אפשר לעשות?
1. כלכלי: הפתרונות שלי היא 0% מע"מ על ירקות מסוימים, מוצרי חלב ולחם. לעומת זאת שיעור מס גבוהה לחברות ותאגידים, מס ירושה גבוהה, העלאת שכר המינימום מ-4,200 ש"ח ל-9,000 ש"ח ויצירת תקרת שכר ציבורית של עד פי 30 מהמשכר המינימום בחברה למרוויח הגבוהה ביותר בהם (כלומר שכר מקסימום בערך 40 אלף שקל).
2. תקציבי: אני מציע כמובן קיצוץ של 10% בתקציב הביטחון ובתקצוב העקיף לארגוני החרדים והפנייתו למקומות שזקוקים לו, ושעליו ימחו במוצאי שבת כחצי מיליון מפגינים.
3. דיור: אני מתנגד לחוק ועדות הדיור הלאומיות שעברו שכן לא כאן נעוצה בעיית הדיור של מדינת ישראל - אלא בתהליכי הרישוי. נתניהו עתה רק מחליש עצמו כאשר חוק זה גם ייצור בעיות נוספות וסיבות נוספות למחאה. נתניהו גם הוכיח שהוא מברבר יותר משהוא מבצע שהכריז בתחילת קדנציה זאת שהוא ייתן לחיילים משוחררים הנחות ברכישת שטח לבניית בתים בנגב ובגליל. מעניין מאיפה יש לו את הכסף לזה...
לסיכום, ניתן לפתור את המחאה הזאת בהצגת תוכנית יעילה ושיטתית לאורך מספר שנים (ולא בבאת אחת) לפתרון מצוקת מעמד הביניים בישראל. לעומת זאת כאשר בבחירות בקרב אותו מעמד אחוז המצביעים נעמד בערך על 50% לא ניתן לשנות פה כלום והממשלה תעשה ככל העולה על רוחה.