כאשר שומעים את הביטוי שנמצא בכותרת הרשומה, וכאשר רואים היום איך אותו טיפש עצמו מנסה בכל כוחו להוציא את האבן אותה לא אחר מאשר הוא עצמו השליך לפנים הבאר, האסוציאציה הראשונה שקופצת לי לראש היא אותו מנהיג העולם החופשי בדמותו של ברק אובמה.

עוד בטרם היבחרו של הנשיא האמריקאי הנוכחי כתבתי כאן בבלוג שלי על הסכנה הגדולה הצפוייה לישראר עם היבחרו ,ולצערי כי רב לא התבדיתי למרות כל צהלות השמחה של רומנטיקנים חסרי תקנה על עובדת היותו חצי אפרו אמריקאי  וגילו הצעיר והחן הרב באישיותו.

היום כל כלי התקשורת בישראל מהללים את הפעילות הנמרצת של אותו נשיא וממשלו  לסיכול העלאה להצבעה של קבלתה  של  פלשתין כמדינה  במועצת הבטחון של האו"ם מה שיוביל להכרזה על הקמתה והכרתה כמדינה ה194.

ואני לא מבין על מה כל ההתפעלות בפועלה של ארה"ב והעומד בראשה, הלוא הוא הוא במו פיו הכריז שבספטמבר 2011 תוקם מדינת פלשתין, ושהוא עצמו יוביל מהלך זה, הוא ולא אחר הכניס את עצמו לפלונטר בו מצוייה ארה"ב שפתאום  מוצאת עצמה מנסה להמנע מזכות הוטו העומד לרשותה במועה"ב, ומנסה להביא  לרוב של 9 חברות במועצה מה שיכשיל את ההצעה עודה באיבה ובכך להמנע מהצורך להשתמש בזכות הוטו שיש לחמשת החברות הקבועות במועה"ב.

התנהלותו של אובמה בכל הקשור למדיניות החוץ  היא כשלון אחד גדול, הנשיא הזה דרדר את ארה"ב לשפל המדרגה  לרמה בה לא היתה מאז סיום מלחמת העולם השנייה, לראות את המעצמה מספר 1 בעולם מתחנן בפני פורטוגל, גאבון,ניגריה , בוסניה הרצוגובינה שיספקו לו את הקול התשיעי במועצת הבטחון, זהו מחזה מביש ורק מוכיח עד כמה נמצא בשפל מעמדה של ארה"ב בקהיליה בעולם כפי שלא היה בעשרות השנים האחרונות..

היו שנים שהספיק רק ציוץ מכיוונה של ארה"ב לכיוונה של מדינה קיקיונית כזו או אחרת, כלשכן מדינה בסדר גודל של גאבון מאפריקה ע"מ שהיא תשיג את מבוקשה.

אובמה עם היבחרו העדיף לנסוע במסעו הראשון לטורקיה ומצרים ולשאת שם נאום מתחנף לעבר העולם הערבי,  בנסיון לבנות מערכת יחסים שונה עם העולם הערבי אחרי ממשל בוש,במקביל הוא ניהל מערכת לחצים על ממשלת ישראל ודרש ממנה לבצע מהלכים שהיא לא נדרשה לעשות מעולם כמו קבלת ההחלטה על הקפאת הבנייה ל10 חודשים, מה שלא הצליח להתניע את המו"מ הישראלי הפלשתינאי ועוד מספר חיכוכים במהלך השנתיים וחצי האחרונות, היום כאשר העולם הערבי עובר טלטלה עצומה ושינויים שאין אחד שיכול לומר מה יהיה בסופם, כאשר התנהלותו המגמגמת של אובמה בכל הקשור למהפכה במצרים, הישיבה על הגדר בענין הלובי והשארת הענין לאירופים, שתיקתו הארוכה בכל הקורה בסוריה וורצח העם המתחולל במדינה זו, נראה שכל הקלפים במדיניות החוץ שלו בכל הקשור לעולם הערבי נטרפו, ולכן פתאום אפילו טורקיה עושה שרירים ולא מתייחסת לתחינותיה של ארה"ב בכל הקשור לסכסוך עם ישראל, ומסתבר שהבריון השכונתי החדש אפילו מאיים על חברה באיחוד האירופי שיפעיל את הצי האוירי והימי שלו כנגדה למרות חברותה של טורקיה בברית נאט"ו  ואפילו הודיע שהוא מוכן להקפיא את קשריו עם האיחוד.

מי ששמע את אבו מאזן השבוע שהכריז שרק בגלל הבטחתו של אובמה שבספטמבר 2011 תוקם מדינת פלשתין הוא לא יכול היום לחזור בו וידיו לכאורה קשורות, ולמרות איומיה של ארה"ב שתפסיק את הסיוע הכספי לרשות, למרות תחינותיה של ארה"ב שאבו מאזן ידחה את הבקשה והנסיונות הפתאטים לקנות עוד זמן , הפלשתינאים בשלהם הולכים על כל הקופה עד הסוף על אפה וחמתה של ארה"ב שנראית היום עלובה וחלשה מתמיד.

ההיסטוריה של מדינת ישראל ביחסיה עם ארה"ב ידעה עליות ומורדות מאז ומעולם, למי שלא יודע לארה"ב לקח הרבה מאד זמן לתמוך בהקמת מדינת ישראל ועד הרגע האחרון לא היה בטוח שהיא בכלל תצביע בעד הקמתה של מדינת ישראל, הנשיא ג'ונסון הכריז על אמברגו צבאי על מדינת ישראל, במלחמת יום הכיפורים לקח לאמריקאים הרבה זמן לפני שהם החליטו לשלוח רכבת אוירית לישראל ויש האומרים שאילולא האיום בהפעלת נשק גרעיני הוא אולי לא היה מגיע כלל, קרטר לא היה נשיא ידידותי לישראל למרות שהיה שותף להסכם השלום עם מצרים, גם עם רייגן היו לנו עליות ומורדות ועם בוש האב כבר היה שיא שלילי כאשר ארה"ב מנעה מישראל  את הערבויות להן נזקקה עם העליה מברה"מ המתפרקת, שלא לדבר על התערבותה במלך מערכת הבחירות ב1992 בצורה בוטה ומכוערת, כך שאל לנו להיבהל מהתופעה הזו שנקראת אובמה וממערכת היחסים הקרירה בינו לבין ראש הממשלה נתניהו, כי ע"פ הכשלונות של ממשלו של אובמה הן במדיניות החוץ שלו והן במדיניות הכלכלית שלו שהפכה את ארה"ב לעניה יותר, חייבת יותר, ובפעם הראשונה היא אפילו איבדה את דירוג האשראי המושלם שלה aaa, ולכן סביר להניח שנאלץ לסבול את אובמה עוד שנה לכל היותר ובשנת בחירות מן הסתם יירד הלחץ של ממשלו על מדינת ישראל ודרישה ממנה לקחת סיכונים מיותרים לטובת מדיניות החוץ  הכושלת שלו.

כי כל הפיאסקו הזה לו אנו עדים בימים האחרונים זה פיאסקו שהוא רקח ולכן אל לו להלין אלא על עצמו והתנהלותו הכושלת בכל הקשור למדיניות החוץ שלו שהביאה את ארה"ב לשפל חסר תקדים כמוה לא ידעה מעולם.