אין ספק ששילובן של שלוש קבוצות בכירות בליגה האירופית הייתה אמורה להעלות ולפאר את רמת הכדורגל הישראלי.

בפועל זה לא קרה ,ואחרי המחזור הערב ככול הנראה רק קבוצה אחת (מכבי חיפה) תמשיך לשלב הבא ,בעוד שתי התל-אביביות יתמקדו במשחקי הליגה הישראלית.

ננתח את הנעשה בקבוצות.

                                  מכבי חיפה

אם מסתכלים על הנתונים, אזי מכבי חיפה רושמת עונה אירופית טובה. הקבוצה אמנם כיוונה אל הצ'מפיונס-ליג, אבל גם העלייה המסתמנת לשלב הבא בליגה האירופית לא מקהה את התחושה שזו לא מכבי חיפה שאנחנו רגילים למצוא באירופה. מכבי חיפה מתקשה באופן מסורתי כמעט לשלב בין אירופה לליגה, אבל גם בעונה שבה היא עוברת תהליך לא קל איתו היא מתמודדת, מותר לצפות ליותר יציבות ביכולת והרבה יותר ברק. במשחקים הקשים באמת כמו זה מול שאלקה בחוץ ניתן היה לראות מועדון שלומד את מעמדו החדש ביבשת. לא עוד עוגנים קבועים בסגל, אלא קבוצה שהיא תחנת רכבת של כישרונות שבאים והולכים בקצב שמזכיר קבוצה אירופית קטנה. וזה קשה לא רק למכבי חיפה.

                                       הפועל תל-אביב

הפועל תל אביב היא האכזבה הכי גדולה בנושא הזה. חשוב לזכור - להישגיה הגדולים ביותר באירופה הגיעה רק כאשר ייצבה סגל אחיד לאורך מספר שנים, בדרך לרבע גמר גביע אופ"א ב-2002 וההצלחה הכבירה תחת אלי גוטמן בליגה האירופית והעפלה לליגת האלופות. הפועל תל-אביב, כמו מכבי חיפה, מתמודדת בקושי רב עם המציאות החדשה שבה היא לא יכולה לשמור על הכוכבים שלה מפני הסקאוטים האירופיים, אבל להבדיל ממכבי חיפה היא הביאה תחליפים מיידים. שחקנים שאמורים היו להיכנס מהר למשבצת ולהשכיח את אלו שעזבו.

הדבר הכי מאכזב במקרה של הפועל תל אביב הוא הניסיון המוצלח שצברה עד לא מזמן במסגרת שלב הבתים של הליגה האירופית, ניסיון שלא תורם לה כלום כעת. כי כמו שאמרנו - יש מציאות חדשה אצל הקבוצות שייצגו אותנו בכבוד באירופה, מציאות שבה שחקנים נחטפים מהר לקבוצות באירופה.

                                     מכבי תל-אביב

למרות שכדורגל הקבוצות שלנו הוא הצלחה ביבשת, עם ארבעה ביקורים עד כה בשלב הבתים של ליגת האלופות, בדבר אחד הענף מסרב להתקדם: התמודדות עם עומס. העומס הפיזי, אם נניח לרגע בצד את זה המנטלי, גובה מחיר כבד במכבי תל אביב, עד כי נוצרה תחושה שהמועדון פשוט ויתר על המסגרת האירופית כדי להצליח בליגה.

יתרה מזו, מכבי תל אביב מספקת לא רק הסבר חשוב למפלה הישראלית בליגה האירופית, היא מעמידה גם הוכחה לכך שהענף עדיין לא בשל לשלוש קבוצות בכירות במסגרת כזו. הגם שמדובר במסגרת שרוב הקבוצות באירופה מזלזלות בו בשלבים המוקדמים, מה שמספק לישראליות הזדמנות נוספת להצליח, עדיין אין בישראל מספיק שחקנים טובים ומנוסים כדי להצדיק את המעמד של שלוש נציגות בליגה אירופית. מכבי תל אביב רזה בשחקנים שמנוסים במעמדים האלה, אבל לפחות עושה דבר אחד בריא: היא לא שוגה ומנסה לשחק כדורגל. לפעמים זה נראה מביך, אבל הניסיון לשחק כדורגל אולי יוליד יום אחד קבוצה ישראלית נוספת ברמה של מכבי חיפה והפועל תל אביב באירופה. לא כרגע.

מכבי תל אביב, מהווה למעשה דוגמה מצוינת לרמת ההגנות שירדה בקבוצות הישראליות.

אין ספק שהכדורגל הישראלי החמיץ שוב הזדמנות לתקוע יתד מוביל בדרך להגיע לרמה האירופית הדרושה.