מבין ה-30 שחקנים אשר משחקים בנכר נציג לפניכם את החלוץ שלומי אדרי אשר משחק בליגה השלישית בגרמניה.

                             קריירה מקצועית

אדרי החל את הקריירה המקצועית בקבוצת הנוער של מזכרת בתיה ממנה עבר לשורות הנוער של מכבי חיפה.

לאחר שלא השתלב בקבוצה הבוגרת של מכבי חיפה ניסה אדרי את כוחו במספר קבוצות ביניהן: הפועל ר"ג, מכבי הרצליה,בני-סכנין, מכבי נתניה,הפועל חיפה וכ"ו.

בעונה שעברה נסע אדרי לרומניה על-מנת להיבחן בקבוצה מהליגה השנייה ,ומשמהלך זה לא צלח הוא ירד לשחק בליגה א' במדי מכבי השקמה רמת-חן.

הוא החל לחפש קבוצה באירופה בעזרת סוכנו דדה חדד עד שהגיע לקבוצת "קרל צ'ייס יינה" מהליגה השלישית בגרמניה.

קבוצה זו מייצגת את העיר המזרח-גרמנית יינה הממוקמת כ-100 ק"מ מהגבול הצ'כי. יינה הייתה בעבר חברה קבועה בליגה המזרח-גרמנית הראשונה, לפני נפילת החומה, אך מאז האיחוד היא מתנדנדת בין הליגה השניה לשלישית. עם זאת, עברה המפואר לא היה מבייש קבוצות שכיום נחשבות גדולות בהרבה. בין שנות השישים לתחילת השמונים יינה זכתה ב-3 אליפויות וב-4 גביעים וב-1981 הגיעה עד לגמר גביע המחזיקות עם ניצחונות על רומא, ולנסיה ובנפיקה. כיום משחקים שם יאן שימק, קשר נבחרת צ'כיה שבעבר שיחק בין היתר בהאנובר ובשטוטגרט, ואלכס פוקס, ששיחק עם גל אלברמן במנשנגלדבאך. וכן, היום זו גם הקבוצה של אדרי.
התגובה הטבעית של אוהד כדורגל ישראלי ממוצע למשמע קבוצה שכזו, שאיננה נמנית על אחת הליגות הראשונות הבכירות ביבשת, תהיה כנה: למה לעבור לשם? ובכן, הסיבה הראשונה והלגיטימית היא כי פשוט לא היו הצעות מעניינות בארץ. סיבה שניה, שהפתיעה עמוקות את השחקן ואת סוכנו, נוגעת לתנאים שהקבוצה מציעה - 12 מגרשי אימון, חדר כושר, שתי בריכות (מחוממת ורגילה), סאונה ובריכה קפואה בתוך חדר ההלבשה, וכמובן מטבח שעוזר לשמור על תזונה נכונה. ומעל לכל, איצטדיון שמכיל 12,900 מקומות ומאכלס מדי משחק כ-7,000 אוהדים, לצד כמה נציגים מכלי התקשורת שמגיעים לסקר. אה, ויש גם מסעדה ביציע ובתאי המוזמנים.

אופיו הבעייתי משהו של אדרי גרם למאמנים בישראל לראות אותו בעין לא יפה , אך הוא טוען שהמעבר לגרמניה היטיב עמו.

נכון שיש כאלה אשר יחלקו על כך, בעיקר בעניין ההתקדמות המקצועית, אך העניין אינו הליגה הספציפית או המיקום שלה בטבלה. עצם העובדה ששחקן ישראלי לגיטימי לגמרי מעדיף לצאת להרפתקה שכזו היא שצריכה להדליק אצל פרנסי הכדורגל הישראלי כמה נורות אזהרה. מעבר לשילוב של רצון, תעוזה והתנאים שהובילו את אדרי ליינה, המציאות היא שמעבר לים, גם בליגה שאינה אפילו ליגת משנה ובמקום שכמעט אף אחד בארץ לא שמע עליו, כנראה עדיף על פני התבוססות בביצה הישראלית.