למי שאוהב כדורגל אין ספק שהבונדסליגה הינה אחת הליגות הצמודות והמרתקות באירופה.

לא פחות מחמש קבוצות מועמדות לזכות השנה בתואר האליפות: באיירן מינכן,שאלקה 04, האלופה בורוסיה דורטמונד ,ובורוסיה מנשנגלדאבך.

באיירן, דורטמונד ושאלקה יוצרות ראש חץ עם 40 נקודות כ"א, ואילו לגלדבאך 39. הפעם האחרונה שנוצר מצב כזה בגרמניה הייתה בעונת 1991/92 ורק בשני מקרים בהיסטוריה 3 המוליכות נהנו מאותו מספר נקודות בשלב זה של העונה: ב-1974/75 וב-1990/91. בהתחשב בכך שבאותם ימים עדיין הייתה נהוגה השיטה של 2 נקודות לניצחון, עונת 2011/12 היא הצמודה ביותר אי פעם. גם אם משווים את הבונדסליגה לשאר הליגות הפעולות באירופה, אין לגרמניה שום אח ורע ביבשת. אז מה הופך אותה לכל כך מאוזנת? אפשר לומר שזו המקריות, כי הרי הסיכוי שכל ארבע קבוצות יגיעו למחזור הסיום עם אפשרות ממשית לזכות בצלחת האליפות, שואף לאפס. גם ההסתברות שנשאר עם 3 נמוכה מאוד, בהתחשב בעובדה שנותרו עוד 15 מחזורים לפנינו. ננסה לבדוק את הטענה דרך הקבוצות המעורבות.
 נשאלת השאלה : איך עונה שהייתה רשומה על שמה של באיירן מינכן הפכה צמודה כל כך?

                           ניתוח המציאות

א: משהו מכל זה הלך ונסדק. עד בואו של החורף, קבוצות הבונדסליגה למדו את הטריקים של היינקס. בהפסדים לדורטמונד (1:0 בבית) וגלדבאך (3:1 בחוץ), נוכחנו לדעת כי שיטת החזקת הכדור של מינכן והנעתו בכיוון השעון, בסבלנות ובאיטיות, אינה תמיד מתכון לניצחון. שתי הבורוסיות הצליחו לשתק את משחק ההתקפה הסטטי של הבווארים שהתקשו מאוד לייצר הזדמנויות ליד השער, ובצד השני "הגנת הברזל" נחתכה כמו חמאה בהתקפות הנגד. בעצם לבעיה היום של באיירן, גם אם לא מודים זאת שם בפה מלא, קוראים אריאן רובן. הקיצוני הנהדר שהוביל לפני שנתיים את הקבוצה לגמר האלופות במדריד, לא הצליח להתאושש משתי פציעות שפקדו אותו מתחילת העונה והנוכחות שלו על המגרש משתקת לא פעם את משחק ההתקפה של באיירן. פרנץ בקנבאוור התייחס לסוגיה והודה כי "רובן ובואטנג לא יכולים לשחק על אותו האגף". בכל מקרה, עם ההולנדי צברה המוליכה רק 56% הצלחה העונה, בלעדיו היו לה כבר 78%. למרות זאת, באיירן היא הפייבוריטית להחזיר לעצמה את התואר אבל רובן חייב להתעורר.

ב:שאלקה אשר לא זכתה בתואר האליפות מאז שנת 1958 סיימה בעשור האחרון ארבע פעמים כסגנית האלופה.

כאשר בשני מקרים היא אבדה את תואר האליפות בדקה האחרונה .

מחלתו של המאמן רגניק הביאה למינויו של הוב סטיבנס אשר דוגל בכדורגל הגנתי.

ומעיד על כך השילוב המצויין בין החלוץ הספרדי הותיק ראול לבין חלוץ נבחרת הולנד קלאוס ואן-הונטאלר הוליד 26 שערים.

אך עצם העובדה ששאלקה צוברת פחות נקודות אחרי פגרת החורף ,וכן שהיא לא הצליחה לנצח את יריבותיה לצמרת פוגעת בסיכוייה גם הפעם.

ג: בורוסיה דורטמונד אשר לא פתחה היטב את העונה ממשיכה אותה בצורה חלומית.

אחרי הכל מדובר באותה קבוצה נמרצת וצעירה (להוציא את נורי שאהין שעבר לריאל מדריד).

הצעירים המוכשרים של יורגן קלופ גדלו בשנה ונראים בשלים יותר לשמור על התואר. כמו אשתקד, הצהובים-שחורים הודחו מאירופה עוד לפני חג המולד ויכולים להשליך את כל יהבם על הבונדסליגה, בניגוד לבאיירן ושאלקה שעדיין משחקות בשתי הזירות. קלופ מצא פיתרונות מצוינים לפציעות קשות שעברו לוקאס באריוס ונבן סובוטיץ' בתחילת השנה. רוברט לבאנדובסקי תפס את מקומו של הפרגוואי בהתקפה ונהנה מעונה חלומית עם 14 שערים ואילו פיליפה הברזילאי נכנס למרכז ההגנה ועושה עבודתו נאמנה. אפילו הפציעה האחרונה של הכוכב מאריו גוצה, החזירה לחיים את יאקוב בלז'אקובסקי שהצטיין עם צמד מול המבורג לפני שבועיים.

בסקר שערך אתר האינטרנט של השבועון "דר שפיגל", נשאלו הגולשים מי מבין שלוש הקבוצות שהוזכרו לעיל תניף את צלחת האליפות. מהקטגוריות לבחירה הושמט שמה של בורוסיה מנשנגלדבך. אף אחד לא סופר את הקבוצה של לוסיאן פאברה, שבשנה שעברה שרדה בליגה אחרי משחקי מבחן, וזה יכול לשחק רק לטובתה. טבעם של סיפורי סינדרלה בגרמניה להיקטע בדמי ימיהם, בדיוק כמו שקרה עם הופנהיים לפני 3 שנים. אבל, גלדבאך עדיין כאן. מי שחשב שמרקו רויס שומר את כל הרזרבות שלו לדורטמונד, אליה יעבור בקיץ הקרוב, התבדה. תגלית העונה הבקיע פעמיים בשני המשחקים האחרונים, כולל שער בניצחון הגדול על באיירן. הסייחים מוכיחים משבוע לשבוע שהם יכולים להתאים עצמם לכל מצב וכל יריבה. זאת קבוצת ההגנה הטובה ביותר בליגה (12 שערים חובה) וכנראה גם בעלת המתפרצות הקטלניות במדינה.