באוגוסט 2011 התקבלה התרעה חמה אודות חוליה אשר עומדת לעשות בפיגוע באזור סיני .

שר הבטחון אהוד ברק לא קיבל את דעתו של ראש השב"כ יורם כהן שיש לחסל את ראשי ועדות ההתנגדות כדי לא להסתכסך עם מצרים מחד, ולא להדליק את האזור מאידך.

החלטה זו התבררה כמוטעית כאשר אותה חוליה בצעה פיגוע קשה בכביש 12 אשר גבה מחיר כבד.

שלשום נראה היה שהשתנה משהו בחשיבה הצבאית,  וישראל חיסלה את ראשי ועדות ההתנגדות ,מה שהוביל לירי מאסיבי של טילים מצד ארגוני הטרור לעבר יישובי הדרום.

צה"ל חיסל בפעולה פשוטה 15 מחבלים כאשר  מתוכם 3 מוועדות ההתנגדות ו-12 מהג'יהאד (שחוטף כאן מכה לא פשוטה), 100 רקטות שנורו על ישובי הדרום, 28 מהן יורטו באוויר על ידי "כיפת ברזל", האחרות (למעט אחת, בבאר שבע), לא פגעו, כשהמערכת מודעת לכך מראש ולא מתבייתת עליהן.

מערכת "כיפת ברזל" מתבררת כמערכת שמספקת את הסחורה, הברקה ישראלית אותנטית, גאווה אמיתית.

הבעיה הינה בכך שמערכת זו נותנת מענה חלקי לאיומי הטילים. 
איך שלא מסתכלים על זה, מיליון תושבי הדרום נותרים בני ערובה של כנופיות טרור השורצות בעזה ומסוגלות, בכל רגע נתון, לרסס את הדרום (ובקרוב גם את המרכז) כולו ברקטות, אשר מאלצות חצי מדינה לרדת למקלטים, להכנס לחדרים מוגנים, לבטל לימודים, לא לחגוג את פורים ולהפסיד את סוף השבוע האחרון של פסטיבל "דרום אדום", אשר מקבל משמעות אחרת לגמרי תחת האש.

שני הצדדים אינם מעוניינים בהסלמה ולכן משלחת של החמאס יצאה לקהיר כדי להגיע להסכם רגיעה בתיווך מצרי .

וברור שאסקלציה מצד אחד תגרור אסקלציה מצד שני ,ואין בלתו.