ישנה מדינה קטנטנה אי שם מעבר להרים ולגבעות, מצפון לציה, מקדם הים. למדינה הזאת קוראים מדינת החפ-לפ-לנד. במדינת החפ-לפ-לנד אומנם יש ממשלה, פרלמנט, רשויות אכיפה ומערכת משפט, אך דעתם וקביעתם לא מעניינת אף אחד בעצם. איש הישר בעיניו יעשה. אז מה עם נאלתר פה ונאלתר שם, אז מה עם נחפף ופה ונחפף שם. לסלנג הצבאי (שהתרשרש היטב לזהו של שפת הרחוב בחפ-לפ-לנד) יש ביטוי מלוכלך ועוקצני משהו לתיאור התופעה: לזרוק __. וזאת בדיוק הסיבה שבגללה קרסו עמודי התאורה על הקצינה במהלך החזרות לטקס הדלקת המשואות של מדינת החפ-לפ-לנד. שימו לב איך מתנהלות ההכנות לאירוע הכי מרשים שאמורה לשדר המדינה הזאת: אחד הבין שמדובר במבנה לזמן קצר ולא צריך להקפיד על כל שטות מפגרת שמחייבים הנהלים, וההוא הנהן והסכים בשתיקה, לא נחתם חוזה שבמסגרתו סוכם מי אחראי במידה ואכן ייתרחש אסון וממשיכים לפי התכנון משנת ... חפל"פ.... במדינת חפ-לפ-לנד בונים בשיטה חסכנית כל כך עד שגם חיסכון בחיי אדם אינם חשובים דיו. העיקר הכסף, ועזבו אותנו בשקט מביטחות. "יש לנו ים של ניסיון" הם אומרים. כאילו שעוד אלף שקל ירוששו את שר האוצר. תתארו לכם שרבבת אנשים יושבת לה במהלך טקס הדלקת משואות במדינת חפ-לפ-לנד, ולרגע אחד כולם מתרסקים לרצפה, אלה שביציעים הגבוהים אפילו מתרסקים לעומק וכך כמה שעולים יותר גבוהה בטריבונות ספק אם נותר להם סיכוי בכלל לחיות.... במדינת החפ-לפ-לנד מתבצעת חקירת משטרה מיידית אחרי "האסון" שהעיר את אזרחי החפ-לפ-לנד מהתרדמת הארוכה שלהם. אולי, הם חושבים לעצמם בתמימות כי אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר? ויום אחרי, מקסימום יומיים, כולם שוכחים מהנושא. בתקשורת החפ-לפ הנושא נדחק לקראת הסוף ואחרי שבועיים כבר לא מעניין איש. בבית המשפט של מדינת החפ-לפ-לנד מתנהל המשפט. "בית המשפט" דופק השופט על השולחן. "לאחר שבחנו את כל הניסבות מצאנו שאין לאיש מהמעורבות קשר כזה או אחר לאירוע הספציפי שעליו אנחנו מדברים. התוכנית מראש הייתה בסדר ורק בגלל הרוח הקשה הכל נפל". פסק הדין של בית המשפט במדינת חפ-לפ-לנד מכניס את הרוח לכלא. זהו, בהר הרצל שמדינת ישראל לא יהיה יותר רוח, אבל גם לא תהיה אצל העם במפרשים.