מס' צפיות - 173
דירוג ממוצע -
המעלית - סיפור אופטימי
בעלת הדירה חיפשה מעלית ומצאה אהבה !
מאת: יונה דורון 23/04/12 (13:02)

"הדירה שלך מקסימה!"

"איזה כיף להתארח אצלך !"

"איזה יופי !"

אלה המשפטים שהייתה דליה שומעת תמיד מפי אורחיה.

הרהיטים המסוגננים, הוילונות הקלילים, התמונות הרבות אשר כל אחת מהן כמו מספרת לך סיפור שלם, הפרחים בכל פינה, העיטורים העדינים על הקיר - כל אלה יצרו את האווירה הנהדרת שכל כך הקסימה כל אורח.

"להתרווח על הספה שלך, בין הכריות, וללגום את תה הארל-גריי שאת מגישה עם עוגת התפוחים הטרייה, זה כיף לא רגיל עבורי" נהגה לאמור חברתה הטובה זהבה שהרבתה להתארח בדירתה של דליה.

 

אולם אליה וקוץ בה, הדירה המקסימה שכנה בקומה השנייה ומדרגות רבות וגבוהות הובילו אליה. גם בתוך הדירה היו שתים עשרה מדרגות שהובילו לקומת הגג. דליה חיה בגפה ואהבה מאוד לארח. עובדה זו הצריכה קניות מרובות וסחיבת השקיות הגדושות במעלה המדרגות קשתה עליה מיום ליום.

 

דליה התגרשה מבעלה הראשון לפני שנים רבות. מבעלה השני התאלמנה לאחר נישואים מאושרים אך קצרים עד כדי כאב. חבריה הרבים יעצו לה למכור את דירתה ולרכוש אחרת בבנין שיש בו מעלית. דליה סירבה בתוקף לשמוע על כך. היא אהבה כל כך את דירתה המושקעת והמוקפדת, את הסביבה השקטה והנעימה, ולא הייתה מוכנה, בשום פנים ואופן, להחליפה באחרת.

 

הפתרון אשר התגבש במוחה היה בנית מעלית לדירה. החברים הזהירו אותה מפני הבירוקרטיה המתלווה לקבלת האישורים לבניית המעלית ומן הסכום הגדול שיהיה עליה להשקיע, אולם דליה בשלה, המעלית היא המוצא ואין בלתו!

התהליך המסורבל החל והוא אכן כלל אישורים שונים ומשונים מן העירייה, מהשכנים, מהרופא וממי לא. דליה עמדה בו בגבורה ולאחר שנסתיים שלב זה החלה להיפגש עם חברות וקבלנים שמהם קיבלה הצעות להתקנת המעלית.

גם מסלול זה טמן בחובו מלכודות לא פשוטות ולולא הייתה דליה אישה אסרטיבית ומבינת-עניין, קרוב לודאי שהייתה נופלת לתוכן.

אחד הקבלנים שהציע לבנות לה את הפיר למעלית שאותה כבר החליטה לרכוש מחברה המייבאת מעליות מאיטליה, הצליח להרגיזה. כאשר סרקו יחד את החצר ואת המקום שבו התכוון לבנות את הפיר שאלה אותו דליה :

"ומה תעשה עם מערכת ההשקיה של השכנים הנמצאת בדיוק כאן ?"

"אחתוך אותה !" השיב הקבלן ברב חוצפתו.

מרב כעס קטעה דליה את השיחה מיד והודיעה לו שאינה מעוניינת בשירותיו.

 

למחרת בבוקר, כשפתחה דליה את דלת ביתה כדי לצאת לעבודתה, מצאה ליד הדלת זר ורדים גדול אשר פתק עם מילה יחידה מוצמד אליו "ס ל י ח ה !"

היא הבינה מיד מיהו השולח אך החליטה לא להגיב לפי שעה. כעבור זמן קצר צלצל הנייד שלה. על הקו היה גדי הקבלן.

"בוקר טוב, מה שלומך ?"

"בסדר גמור !"

"את בבית ?"

"לא, אני בדרך לעבודה"

שתיקה השתררה מצדו השני של הקו. דליה ממש "שמעה" את הגלגלים העובדים במוחו של גדי 'היא כבר יצאה אז בודאי מצאה את הזר. ואולי מישהו הקדים ולקח אותו לפניה ? למה היא לא אומרת לי כלום?'

"את שומעת אותי ?"

"בודאי" ניתן היה לשמוע את החיוך בקולה

"אז הסליחה שלי מתקבלת?"

"תבוא בערב לכוס קפה ונדון בזה" הייתה תשובתה המפתיעה

 

הפגישה בערב התארכה. השיחה עברה מזמן לפסים אישיים. אחרי הקפה והעוגה הגישה דליה כוס יין ומספר גבינות שסדרה בצורה נאה על מגש קטן.

גדי סיפר על אמו הקשישה החיה בתל-אביב באותו הבית שבו נולדה, על העסקים הרבים שהיו לו ועל מפח הנפש שנגרם לו בעקבות בעיות משפחתיות קשות. דליה סיפרה על שלושת בנותיה שהשקיעה רבות בגידולן ועתה הקימו משפחות ועברו לגור בערים אחרות, על המשבר הקשה שהביא לגירושיה , על השיקום וההתאלמנות ששוב שברו את רוחה.

השיחה נתמשכה עמוק אל תוך הלילה ובעקבותיה נוצר קשר חם בין השניים. בצד העסקי התנהלו העניינים בצורה קורקטית. גדי החל בעבודה ועשה אותה בדיוק לפי התנאים שהציבה לו דליה. הדרך לא הייתה קלה , פעם פציעת הפועל העובד עם גדי שהביאה להפסקת עבודה כפויה, פעם התעקשותה של דליה לבצע שיפורים וקישוטים במעלית אשר יעשו אותה מיוחדת כמו הדירה אליה היא מובילה ופעם התחייבויות נוספות של גדי ללקוחות אחרים.

הקשרים האישיים הלכו והתהדקו.  גדי התגלה כגבר חם ומפנק והאהבה גשרה על פני ההבדלים בין השניים שכבר עברו כברת חיים ארוכה במסלולים שונים.

לאחר לבטים לא פשוטים הזמינה דליה את גדי לגור בדירתה. חלק מן החברים הרימו גבה ורמזו לדליה שהיא מסתכנת ו"לא כדאי למהר כל כך" אולם היא הלכה עם תחושות הבטן שלה אשר מעולם לא הכזיבו.

 

זמן קצר לאחר המעבר למגורים משותפים והחתימה על הסכם ממון, קבל גדי את הגט המיוחל מאשתו. בנותיה של דליה גם הן לא עשו לה את החיים קלים. מהסתייגות ואפילו עוינות עברו לאט, לאט לקבלה זהירה. רק כאשר נוצר קשר חם בין גדי והנכדים הרבים, הבינו הבנות שאמן עשתה את הצעד הנכון וגילו גם הן שהחבר החדש של אימא הוא גבר לעניין.

 

לחנוכת המעלית הזמינה דליה את חבריה הקרובים לארוחת ערב. כל זוג שעלה במעלית החדשה התפעל מיופייה ומן השיפור העצום שהביאה לאיכות חייה של דליה.

"המעלית יפה ממש כמו הדירה שלך !" פסקה אחת

"היה שווה לחכות כל כך הרבה זמן !" הוסיפה שנייה

"פעם ראשונה שאני שומעת על מעלית שהיא גם שדכנית !" סכמה שלישית.

הכותבת היא מחברת הספרים "תחנות בזמן" ו"סוד במשפחה"

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר