כאשר בודקים את שנת 2007 מבחינה פוליטית מגלים ששנה זו, שהייתה שנה טובה מבחינה כלכלית, הייתה שנה גרועה מבחינה חברתית. בשנה הזו פוליטיקאים התגלו כחסרי אידיאולוגיה, העבירו את כל אפשרויות הבחירה לפקידים. משרד האוצר הפך להיות גורם יותר חשוב ממפלגות, ממשרדי ממשלה ומשרים.

משרד האוצר והממונים על תחומים שונים החליטו איזה שינוי מבני יכנס לתוקף, הם גם קבעו איזה שינוי או איזו רפורמה לא תכנס לפועל. הממונה על השכר, אלי כהן, מנכ"ל משרד האוצר, אריאב ועוד פקידים ממונים הפכו לגורמים החשובים ביותר בחיינו. הם ורק הם מחליטים.

אבל הם, הפוליטיקאים צריכים להבין שאפשר לרענן את השורות. את הפוליטיקאים האלו צריך לרענן. בדקתי ומצאתי קבוצה גדולה של חברי כנסת , שעובדים כבר שנים רבות אצלנו, העם, בכנסת. אני מתקשה לראות תוצאה משמעותית שמי מהם הצליח להביא.

מישהו זוכר מה הם עשו בשביל מדינה ?

אולמרט 1973-2007 קדימה.

בן אליעזר 1984-2007 עבודה.  

סילבן שלום 1992-2007  ליכוד.     

לנדבר 1996-2007 ישראל ביתנו.

הירשזון 1983-2007  קדימה.

רמון 1983-2007  קדימה.

לבנת 1992-2007 ליכוד.

נהרי 1996-2007  ש"ס.

מיכאל איתן 1984-2007  ליכוד.

רן כהן 1984-2007  מרץ.

ישי 1996-2007  ש"ס.

סולודקין 1996-2007 ישראל ביתנו.            

נתניהו 1988-2007ליכוד.           

רבלין 1988-2007 ליכוד                    

בוים 1996-2007  קדימה.       

שרנסקי 1996-2007           

אורון 1988-2007 מרץ.   

הנגבי 1988-2007 קדימה.                    

כבל 1996-2007  עבודה.      

שמחון 1996-2007  עבודה.           

יצחק לוי 1988-2007  מפד"ל.              

דליה איציק 1992-2007 קדימה.                

כץ 1998-2007  ליכוד.       

ליברמן 1999-2007 ישראל ביתנו.       

סנע 1992-2007 רעם.                  

סנה1992-2007 עבודה.

עשרים ושבעה (27) נבחרינו בכנסת. כמעט באופן מקרי בחרתי חכי"ם העובדים בכנסת שנים על גבי שנים. קבוצה אקראית זו, היא כרבע (25%)מחברי הכנסת. הקבוצה הזו יושבת יותר מידי זמן בכנסת. למראי תמונותיהם אני לא מוצא פעולה חשובה אחת, שמי מהם עשה בשביל מדינה. יכול להיות שאני לא מעודכן, יכול להיות שאני לא מבין. האם מישהו יכול למצוא נקודות זכות או פעולות המצדיקות את הישארותם של האנשים האלו או אחרים עוד בכנסת?

גם אם אני יוצא מתוך הנחה שהחכי"ם האלו לא עשו רע, ואני לא. האם מי מהם עשה משהו למען הציבור או החברה הישראלית, אפילו לציבור שלו, זה שבחר אותו מלכתחילה. מי שיכול למצוא סיבה או סיבות נא ספרו לנו ונדע. נראה לי שהדוגמה הזו צריכה לעורר כל מי שרואה את ההתדרדרות, שבה אנשים טובים בורחים מהפוליטיקה, ואנשים אחרים פשוט מצאו לעצמם מקום עבודה סביר ונוח, וממשיכים להתבשם בעיקר מעצמם, צריך לזעוק.

הגיע הזמן להגביל את כהונתם של חברי הכנסת לקדנציה אחת או מקסימום לשתיים. מי שלא עשה דבר משמעותי בקדנצייה של ארבע שנים סביר מאוד להניח שהוא לא יעשה גם בקדנציה השניה. לכן צריך להקים לובי, להגביל את משך כהונתם של נבחרי ציבור בחוק. טוב שעה אחת קודם.

תמונה: ויקיפדיה.