העיתון "ניו-יורק טיימס" מפרסם היום כתבה נרחבת אודות פועלו של הנשיא אובמה בדבר הלחימה בטרור.

כתבי ניו יורק טיימס, ג'ו בקר וסקוט שיין, מתארים כיצד מתנהלות ישיבות של הנשיא עם ראשי מערכות הביטחון. הוא עובר על רשימה סודית, שבה טבלת שמות של פעילי אל-קאעדה.

למשל, באחת הישיבות האלה שהתקיימה בינואר 2010 קיבל אובמה רשימה ובה 15 שמות של פעילי אל-קאעדה בתימן.

בטבלה מופיעות תמונות החשודים ופרטים ביוגרפיים עליהם, שנראו "כמו בספר מחזור". כמה מהם היו בעלי אזרחות אמריקאית. שניים היו קטינים, נער ונערה.

אובמה, שניהל את הישיבות בחדר המצב של הבית הלבן, הביט זמן מה בפרצופי החשודים.

ולאחר שהוא בירר האם החשודים משתמשים בילדים אם לאו , כפרופסור למשפטים אשר התנגד ללחימה בעיראק הוא מצא את האיזון בין שמירה על צרכי הביטחון וההגנה על האזרחים לבין שמירה על זכויות אדם וערכי מוסר בזמן מלחמה.

חשוב לציין כי לכתבה התראיינו עשרות יועצים של הנשיא בעבר ובהווה, וממנה עולה כי אובמה מתערב באופן אישי וחסר תקדים בכל ההחלטות הנוגעות להתקפות מל"ט מורכבות או חיסול של טרוריסטים מארגון אל-קאעדה.

יועציו מתארים בכתבה תהליך אבולוציוני שמאפיין את מדיניות המלחמה בטרור של אובמה ואת האופן שבו הוא מפקח על מלחמת הצללים במלחמה נגד אל-קאעדה.

התקפות המטוסים הלא מאויישים  לא החלו בתקופת כהונתו, של אובמה אולם אובמה החליט להרחיב את ההתקפות בצורה משמעותית.

ב-2009, בשעה שחוסר היציבות הלך וגבר בתימן והתקפות רבות של אל-קאעדה תוכננו ויצאו לפועל משם, הורה אובמה להתחיל בשורה של התקפות אוויריות.

כלומר: אם בתקופת כהונת הנשיא ג'ורג' בוש הבן, בשנים 2002 עד 2008, התרחשו 40 התקפות מל"ט בפקיסטאן, אחת בתימן וחמש בסומליה, הרי שבשנים 2009 עד 2012 מספר ההתקפות הואץ בצורה משמעותית: יותר מ-200 התקפות בפקיסטאן, וכ-40 התקפות בתימן.