נראה כאילו בתוך הרעש העזתי הקאסמי שנקרא לאחרונה לסדר, נמחו מדפנו שני ידידים אמיצים שהם חלק מבשרה של מדינת ישראל. נו טוב, לא נמחה, כי אם נדחה. אהוד גולדווסר ואלדד רגב, שמאז נפילתם מתוך שטח ישראל על ידי ארגון הגרילה חיזבאללה, חלפו עברו להם כבר 600 ימים.

כן כן, היום ב-03/03/2008, נספרו על דף הימים במקרר הכי אופטימי וחם,  600 ימים. בנובמבר 2006 פורסם ששני יקרינו מתים - אלא שהוכחה על ידי מישהו אינה ניתנה ולכן ההנחה היא שהם חיים. גם אם קרנית תהיה מוכנה לרוץ מרתון בשביל אודי, בעלה, בסופו של דבר נראה שההחלטה על החזרתם הביתה של אודי ואלדד, שנחטפו ב12/07/2006, אינה בידיה.

אודי ואלדד, להזכירכם, נחטפו ביום המילואים האחרון שלהם ולאחריו הם היו שבים לביתם ולמשפחתם והיו מסיימים באות גבורה ובצניעות ענווה את חובתם למדינה הקטנה שלנו. 600 ימים. נסו רגע לחשוב בראש את כל שהתחרש מאז המלחמה ותנסו לחשוב איך זה להיכנס ולצאת - בהנחה שהם חיים ואני אופטימי, מחדר אטום בלב ביירות שבה החיזבאללה איננו אוהד אותם.

עכשיו נסו לחשוב מה קורה פה בארץ: וינוגרד, אולמרט, קצב, רמון, הירשזון ועוד כמה וכמה דברים שיירשמו בדפי ההיסטוריה. עכשיו לדף ההיסטוריה מחכה גיבור אמיתי - מי שירים את הכפפה ויביא לשחרורם של אודי, אלדד וגלעד, החטוף בעזה כבר 617 ימים...

תמונות: משפחות רגב וגולדווסר