מס' צפיות - 387
דירוג ממוצע -
פרשת עקב/ מאת: אהובה קליין.
מהן מעלותיה של ארץ ישראל ובמה ייחודה?
מאת: אהובה קליין 13/08/14 (08:39)

פרשת עקב/ מהן מעלותיה של ארץ ישראל ובמה ייחודה?

מאמר מאת: אהובה קליין.

[המאמר מוקדש לעילוי נשמת אמי-חיה ז"ל  בת בן-ציון ]

 הפרשה פותחת במילים: "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלוקיך לך  את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך"

ובהמשך שורה של הבטחות כגון: "ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך אלפיך ועשתרות  צאנך על האדמה אשר  נשבע לאבותיך לתת לך ברוך תהיה  מכל העמים.."[דברים ז,י"ב-ט"ו]

הפרשה מונה גם את מעלותיה של ארץ ישראל:

"כי ה' אלוקיך מביאך אל- ארץ טובה ארץ נחלי מים עינות ותהומות יוצאים בבקעה, ארץ חיטה ושעורה,,, ארץ אשר לא במסכנות תאכל—בה  לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב  נחושת"[ דברים  ח, ז-י]

יחד עם זאת התורה מעבירה לנו מסר: לא להיות כפויי טובה כלפי ה' וחסדיו:

"ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה  אשר נתן לך"[שם  ח, י]

השאלות הן:

א] מה משמעות  המילה : "עקב"

ב] מהן מעלותיה  של ארץ ישראל ובמה ייחודה?

ג] מהי מהות הברכה שהאדם מברך על המזון?

התשובה לשאלה א]

על פי דעת רש"י: "עקב" - מלשון  - אף ,אם האדם ישמור  גם מצוות  קלות שדש בעקביו- כלומר:  שבדרך כל עשוי לזלזל בערכן ולדרוך עליהן, לפי שהן קלות בעיניו,– אזי ה' ישמור את הבטחתו ויקיים את חסדיו.

רבנו בחיי רואה : במילה "עקב" את השכר הקל והשפל  שיש לאדם  בעולם הזה שהרי העקב הוא "שפל גוף" .

לעומת זאת במילה: "והיה"  נכלל השכר הגדול שהוא זיו השכינה שהרי מילה זו כוללת את שם ה'.

אך אם אדם יקיים את המצוות היום- שכרו יהיה זיו השכינה.

הרבי מקוצק מאיר את עיננו : כי מצווה שאדם דש בעקביו היא מצוות -יישוב ארץ ישראל , ישנם רבים החושבים כי מצווה זו  הכוללת הליכה וישיבה בארץ -נחשבת לקלה והם עשויים לא להחשיבה, אך היא מצווה מהתורה.

 ולכן בא לשון הכתוב:" והיה עקב תשמעון" אם  תקפידו לשמור גם על מצוות שנוהגים לקיים בעקב-היינו בהליכה על אדמת ארץ הקודש-התוצאה תהיה כי ה' יקיים את חסדיו  ויברככם בכל הברכות.

הרמב"ן אומר: כי פירוש המילה: "עקב"- בעבור- בגלל כמו שנאמר: "עקב  אשר שמע אברהם בקולי"[בראשית כ"ו, ה]

התשובה לשאלה ב]

רבינו בחיי אומר: כי הכתוב מציין את אוצרותיה של ארץ ישראל והמילה ארץ מוזכרת שש פעמים:"  ארץ טובה, ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות. .ארץ חיטה ושעורה וגפן תאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש.. ארץ אשר לא במסכנות תאכל לחם,, ארץ אשר אבניה ברזל..."

בנוסף התורה מזכירה בפעם השביעית את המילה ארץ: "ואכלת  ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה.."

הסיבה להזכרת הארץ  שש  פעמים  תחילה   היא :מהטעם שיש ברחבי תבל שישה סוגי אקלים בכדור הארץ  שמקורם בארץ ישראל והמילה "ארץ" המוזכרת בפעם השביעית היא אקלימה של ירושלים.

 הראשונים מפרשים את הפסוק :"ארץ נחלי מים.."

כי המעלה המיוחדת בארץ ישראל היא: התושבים הגרים בראש ההר  אינם צריכים לחפש אחר המים בירידה מההר, אלא המים יהיו בסביבתם ואלה הגרים למטה בבקעה לא  יזדקקו לטפס למעלה -על מנת לחפש את מקור המים, המים ימצאו בכל מקום.

חיזקוני אומר: כי המים תלויים ברחמי שמים בארץ ישראל ומקורות המים בארצנו תלויים במטר השמים כפי שנאמר ב"קריאת שמע" "והיה אם שמוע.."

הרמב"ן: רואה ברכה טבעית  במעיינות והנחלים כשלעצמם, כי הארץ משמשת כגן רווה ואינה  זקוקה שהנהרות ישקוה דוגמת  היאור במצרים.

 המים מצויים בבקעה ובהרים ומשם יוצאים גם נחלים שנוצרים  פעמים   כתוצאה מלחות ההרים-או על ידי הגשמים המחלחלים לתוכם, או כתוצאה מהאדים, ויש גם מים שמצויים בתהום והם נקראים: "תהומות"

"שפתי כהן מביא פירוש מעניין במיוחד ל"עיינות ותהומות" הכוונה למעיין ותהום אחד שייעודו היה לפרנס את תושבי ירושלים וזהו מי- השילוח, שהיה  משקה  את כל שטח ירושלים ומי הגיחון  שסתם אותו  חזקיהו.

ה"כלי יקר" מדגיש את ייחודה של ארץ ישראל ,שונה היא  מארץ מצרים לפי ששם היו צריכים לאגור מזון במחסנים לתקופה של שנות רעב כמו שנאמר:" ויבנו ערי מסכנות לפרעה", לעומת זאת ארץ ישראל אינה זקוקה לערי מסכנות היא מבורכת תמיד בפירות ,יבול ושפע רב כל השנים.

שפתי כהן: מדגיש את ייחודו של הלחם בארץ ישראל, הוא יהיה כה טעים שלא יהיה צורך להוסיף לפת כל מיני סוגי מזון.

שפת אמת טוען: כי כשאדם מפריז באכילה –התוצאה היא שהוא ישקע בגשמיות, אבל באכילת הלחם בארץ ישראל  חשש זה אינו קיים ,לפי שיש בו  סגולה רוחנית.

התשובה לשאלה ג]

על פי מסכת  ברכות : אסור לאדם שייהנה  מן העולם  הזה ללא ברכה, ומי שבכל זאת נהנה  ללא אמירת ברכה ,כאילו  הייתה לו הנאה מקורבנות שהיו מוקדשים לה', ההוכחה: שכתוב :"לה' הארץ ומלואה..."[תהילים כ"ד, א]

זוהי מצווה המופיעה בפרשה: "ואכלת ושבעת, וברכת את ה' אלוקיך" חכמים תקנו לברך אחרי כל אכילה וגם שתייה["ברכה אחרונה"]  הם למדו קל וחומר, כשם שהאדם מברך לפני כל אכילת מזון "ברכה ראשונה" שהרי ניתן להבין: "כשהוא שבע מברך: כשהוא רעב לא כל- שכן"

רבינו בחיי אומר: על דרך הפשט- כי   היהודי חייב לזכור את כל התלאות שעבר בעבדות מצרים וגם את נדודיו במדבר, אבל עכשיו כאשר הוא בביתו בארץ ישראל וישבע מטובה ופרייה -יודה על כך לה'.

התורה תמימה אומר: כי יש חובה לברך ברכת המזון גם  בחו"ל כי יש להודות לה' על האכילה והשביעות  בכל מקום-וזאת למרות שכתוב: "על הארץ הטובה"

ב"ילקוט יצחק" בשם: "אורות המצווה" מובא טעם פשוט לאמירת  ברכת המזון: המופיע  בכתובים: "פן תאכל ושבעת...ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך"

היות והאדם עסוק בעבודתו-עשוי לשכוח  ,חס ושלום ,את האלוקים המעניק לו את כל השפע, ולהתגאות   בעמל כפיו ולחשוב כי כוחו ועוצם ידו עשה את החיל הזה.

במילים אחרות, עליו להודות לה' ולא להיות כפוי  טובה.

רבינו בחיי מוסיף: כי הברכה גם גורמת שהאדם  יזכה השפעה חוזרת.

לסיכום, לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי ארץ ישראל היא מיוחדת בהשוואה לארצות אחרות , יש בה שפע של אוצרות ועל כך יש להודות לה' תמיד ולא להיות כפויי טובה. ומעניין הדבר כי  השפעת הברכה חוזרת אל המברך מלמעלה.

יהי רצון שיתקיים בנו הפסוק: "וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך  כוח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך כיום הזה"[שם ח, י"ח]

אמן ואמן.

הכותבת היא אהובה קליין-אומנית-מציירת ציורי תנ"ך-מדרשי תמונה על פסוקים במקרא. עוסקת בכתיבה מקראית,שירה ופרוזה,מציירת תפאורות ומאיירת ספרים. מורה. בעלת הבלוג: בראי התנ"ך.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר