מס' צפיות - 1054
דירוג ממוצע -
יום ירושלים/מאת: אהובה קליין.
"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו"- כיצד?
מאת: אהובה קליין 18/05/15 (08:18)

"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו"

כיצד?

/ מאמר מאת:  אהובה קליין.

יום ירושלים- הוא יום  חג קדוש הנחרט בלב כל יהודי.

חג זה נחגג מידי שנה ברחבי המדינה ,על ידי קישוט רחבי ישראל בדגלי הלאום, טקסים בכנסת ובמוסדות החינוך , בבתי הכנסת מתפללים תפילה חגיגית ואומרים את ההלל.

בכלי התקשורת מרבים להשמיע את שירי ירושלים. ודברי שבח על כ"ח באייר-תאריך מיוחד: בגימטרייה-  כֹח!

השאלות הן:

א] מדוע חוגגים את יום ירושלים?

ב] מה המשמעות: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו"?

ג] כיצד הייתה ההתייחסות לירושלים לאורך ההיסטוריה היהודית ובתנ"ך?

תשובות.

יום ירושלים

 הזמן בו כבשנו - בסייעתא דשמיא- את חלקה המזרחי של ירושלים במלחמה בשנת:1967 מלחמה אכזרית זו נכפתה עלינו ,נערכה במשך שישה ימים בלבד ומכאן גם שמה: "מלחמת ששת הימים"– סופה ניצחון מוחץ על אויבינו-  בכ"ח  באייר תשכ"ז.

קדמו לכך ימים רוויי מתח, ארצות ערב איימו להשמידנו כשהם מכוונים את כלי מלחמתם לעבר ארצנו הקדושה ומסיתים  בהתלהבות באמצעי התקשורת שלהם- נגד ישראל.

עם ישראל התגייס במלוא עוזו כדי להילחם נגד האויבים, וכל זה בלווי תפילה לבורא עולם שישמע שוועתנו ויצילנו.

המתח גבר מיום ליום, משעה לשעה, היו שדיברו על מלחמה זו - כמלחמת גוג ומגוג כפי שמופיעה בדברי הנביאים.

 מה רבה  הייתה  ההפתעה מעל כל הציפיות והתחזיות :

נס גלוי! בתום שישה ימים של לחימה עקובה מדם, חדרנו דרך שער האריות כנאמר: "עם כלביא יקום וכארי יתנשא" זכינו  למופתים גדולים בו גברנו על האויבים ,והכותל המערבי- שריד בית מקדשנו - שב לידנו, החיילים הנרגשים עמדו  ברחבת הכותל, כשעיניהם דומעות מהתרגשות אדירה.

עד היום -ניתן לחזות בתצלום אותו רגע  היסטורי של חיילינו הגיבורים בעיתונים ובספרי לימוד.

ובאותו יום מיוחד-כ"ח באייר תשכ"ז- קול השופר נשמע באוויר ,על ידי הרב גורן ז"ל  בליווי המילים: המהדהדות  בהתרגשות רבה-בשמי הארץ ובכל רחבי תבל: "הכותל בידנו"!

"..כעיר שחוברה לה יחדיו".

יום  ירושלים תואם בצורה מופלאה את חזונו של דוד המלך:

 "ירושלים  הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו"[תהלים  קכ"ב]

באופן מפתיע-ירושלים המערבית מתחברת למזרחית ואנחנו זוכים במתנה מאת בורא עולם- שריד מקדשנו, הכותל שאליו  ערגנו כאלפיים שנה שב בחסדי ה'- אלינו.

על כך אמר  רבי יהושע בן לוי: עיר שעושה כל ישראל חברים [ירושלמי חגיגה ב, ו]

"עיר שמחברת ישראל זה לזה" [תלמוד ירושלמי]

"יש אומרים: ירושלים עיר הקודש כל כולה בתי כנסיות ובתי- מדרשות, מוסדות צדקה ומפעלי חסד וכיוצא באלה.

יש אומרים: ירושלים עיר ככל הערים, מטרופולין של חולין, מרכז לתיירות ומסחר, מלאכה ושעשועים.

 זהו מה שנאמר: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה  לה יחדיו"[תהלים] היינו: עיר שחוברה לה'- שמחברת בין ירושלים של מעלה לירושלים של מטה, עיר שהיא מרכז לתורה ולמדע, לצדקה וחסד, ועם זאת עיר  שבני- אדם חיים בה מיגיע כפיים ולא חיים של בטלה ובטלנות" [ילקוט החכמה]

ולעניות דעתי: נוצר חיבור בין הגעגועים במשך אלפיים שנות גלות לירושלים לבין הציפיות של עם ישראל לגבי עתיד ירושלים  בימינו - הגאולה  עליה אנו מתפללים יום יום  בתפילת:" שלושה עשר העיקרים":

"אני מאמין באמונה שלמה, בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה, אחכה לו בכל יום שיבוא"

ישנו מנהג הקיים גם בימינו : בחתונה יהודית החתן שובר את הכוס ואומר: "אם  אשכחך ירושלים תשכח ימיני .."

ההתייחסות אל ירושלים.

הגעגועים לירושלים  היו שגורים בפיהם של  גולי בבל: "על נהרות בבל שם ישבנו גם  בכינו, בזכרנו  את ציון: על ערבים בתוכה, תלינו  כנורותינו: כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו  שמחה, שירו לנו משיר ציון: איך נשיר את שיר- ה', על אדמת ניכר..."

השובים בבבל ביקשו מהיהודים  שישירו משירי ציון- את זאת עשו מתוך לעג לגולים, אך  היהודים בכאבם-סירבו לעשות כן- בטענה שאינם מסוגלים לשיר  על אדמת ניכר והם נשבעו: "אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני: תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי"

[תהלים  קל"ז]

המשורר יהודה הלוי מתאר את געגועיו  לציון:

"לבי במזרח ואנוכי בסוף מערב

איך אטעמה את אשר אוכל

ואיך יערב"?

יהודה הלוי  מתאר: את חוסר האונים שלו כאשר הוא נמצא בגלות הרחוקה, אך ליבו נמצא בציון, הוא חש כי  אין טעם לחייו כשאינו יכול לממש את רצונו להגיע למקום המקדש.

דוד המלך מביע את הכמיהה לשבת בבית ה': "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו" [תהלים כ"ז, ד]

כוונתו של דוד המלך: שהוא כל כך משתוקק ומתגעגע לשבת בבית ה' יום, יום וכל פעם להרגיש התחדשות והתרגשות -בדומה לאחד שבא לביקור במקום וכל פעם חש התחדשות בליבו.

לסיכום, לאור האמור לעיל: יום ירושלים – הוא יום חג לכל עם ישראל המציין את הניצחון על האויבים במלחמת ששת הימים ואת השבת החלק המזרחי של ירושלים לידנו ובתוכו את היהלום שבכתר- הכותל המערבי שאליו היהודים ערגו שנים מכל קצוות תבל.

ניתן גם לראות את דברי זכריה קורמים עור וגידים כבר בימינו והם ניצני הגאולה:"...עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים, ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה"[זכריה  ח, ד-ה]

מי ייתן ובקרוב נחזה בגאולה שלמה כפי שנאמר: "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו והייתה לה' המלוכה" [עובדיה א, כ"א] אמן ואמן.

*

הערה: ניתן לראות ציורים על המאמר- בבלוג שלי :"בראי התנ"ך "

http://ahuvaklein.blogspot.co.il/

הכותבת היא אהובה קליין-אומנית-מציירת ציורי תנ"ך-מדרשי תמונה על פסוקים במקרא. עוסקת בכתיבה מקראית,שירה ופרוזה,מציירת תפאורות ומאיירת ספרים. מורה. בעלת הבלוג: בראי התנ"ך.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר