מס' צפיות - 52
דירוג ממוצע -
הַחִרֵיט – מַמְתָּק של יהודי עיראק
מאת: עזרא מורד 16/11/17 (08:57)

בילדותי, זכיתי לטעום פעם, ממתָק צָהוב זה, וּלבטח זכור הוא לרבים מיהודי עיראק בני השבעים והלאה.

זהו ממתק מֶזין ומְרַפֵּא שמַּפחית את הכולסטרול בַּדּם, מחזֵּק את הרְאִיָּה ואת לֶשֶׁד העצמוֹת והשִּׁנַּיִם, עוזר לְרִיפּוי פִּצְעי קיבה ומְשַׁמֵּשׁ לְעצירת דימוּם.   

הסופר והעורך העיראקי מאזן לטיף, היטיב להביא לידיעתנו ב-11 לאוקטובר 2017, פֶּרֶק מתולדות יהודי עיראק אודות ממתק הַחִרֵיט, שהינּו ממתק עתיק יומין, שטעמו מיוחד שאינו דומה לשוּם טַעם אחר.

ראוי לציין, שֶׁהָעִיר בַּצְרָה נְמָלָהּ הדרומי של עיראק, היא הראשונה שצורֶכֶת ממתק זה. 

מקור מַטְעָם- ממתק זה, הוא צֶמח קְנה הסוּף הגָּדֵל בַּבִּצּות באזורים חמים. באזורים שונים בעיראק, במצרים באיראן ועוד ארצות.

אך לא בכל מקום שָׁם צומחים קני הסוף, יוצרים את הממתק הזה. 

החִרֵיט עשׂוּי מִפִּרְחי קְנה הסוּף באביב. הצֶּמח דומה לעץ הבננות, עוֹבְיוֹ כִּשְׁלושה סנטימטר וגובהו כשני מטרים, אורך העלים כשבעים סנטימטרים ורוחבם בין ארבעה לשישה סנטימטרים, כאשר הפרחים נִשָׂאִים אֶל על.  

הסופר והעורך מאזין לטיף, מציין במאמרו שֶׁקָאסִם מוּסָה ציין בְּספרו " מראות מן הביצות – אֶל אַהְוַאר" שֶׁפִּרְחי קנה הסוף משְׂתַּרְעים לגובה עד שלושה מטרים. ובין פרחי קנה הסוף מצוי אבקה ירוקָה הנִּקראת חִרֵיט, ממּנָה עָשׂוּי הממתק הזה.

את אבקת החִרֵיט אוספים בקדֵרות המונחות בַּשמש ליבוּש ולאחר ניפוי, מונח החומר בקדרה עם מים   לחמוּם כחצי שעה, עד שהחומר הופך למוצק למכירה בשווקים.

לעתים הבדווים של ביצות מחוז עמארה – מיסאן, מעַרְבים תמרים, סוכר או דבש עם החריט ובישולו

כמטעם מענג.            

החריט היה מאכל בבלי אהוב גם על שבי ציון שהגיעו לבבל בשנת 586. 

זכיתי בשנות החמישים לַחצוֹת את הבִּצָּה הגדולה בִּצַּת אֶל חויזָה בדרום עיראק הגובלת עם פרס וּלתור בין מימֵיהָ בין שפע קני הסוף שמפרחיו מיַצְּרים את הַמַּטְעָם- מַמְתָק הַחִרֵיט.   

הכותב הוא איש חינוך, משורר, סופר ועורך ספרות. למידע נוסף: "עזרא מורד" בוויקיפדיה

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר