מס' צפיות - 35
דירוג ממוצע -
פרשת וישלח/ מאת: אהובה קליין.
מדוע עשיו התחתן בגיל ארבעים?
מאת: אהובה קליין 28/11/17 (13:09)

פרשת וישלח - מדוע עשיו התחתן בגיל ארבעים?

מאת: אהובה קליין.

בפרשת וישלח התורה מתארת לנו מלבד יעקב - גם את תולדותיו של עשיו.

כפי שהכתוב מציין: "וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו, הוּא אֱדוֹם.  עֵשָׂו לָקַח אֶת-נָשָׁיו, מִבְּנוֹת כְּנָעַן:  אֶת-עָדָה, בַּת-אֵילוֹן הַחִתִּי, וְאֶת-אָהֳלִיבָמָה בַּת-ענָה, בַּת-צִבְעוֹן הַחִוִּי.  וְאֶת-בָּשְׂמַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל, אחוֹת נְבָיוֹת.  וַתֵּלֶד עָדָה לְעֵשָׂו, אֶת-אֱלִיפָז; וּבָשְׂמַת, יָלְדָה אֶת-רְעוּאֵל.  וְאָהֳלִיבָמָה, יָלְדָה, אֶת-יעיש (יְעוּשׁ) וְאֶת-יַעְלָם, וְאֶת-קֹרַח; אֵלֶּה בְּנֵי עֵשָׂו, אשֶׁר יֻלְּדוּ-לוֹ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.  וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת-נָשָׁיו וְאֶת-בָּנָיו וְאֶת-בְּנֹתָיו, וְאֶת-כָּל-נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ, וְאֶת-מִקְנֵהוּ וְאֶת-כָּל-בְּהֶמְתּוֹ וְאֵת כָּל-קִנְיָנוֹ, אשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיֵּלֶךְ אֶל-אֶרֶץ, מִפְּנֵי יַעקֹב אָחִיו.  כִּי-הָיָה רְכוּשָׁם רָב, מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו; וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם, לָשֵׂאת אֹתָם--מִפְּנֵי, מִקְנֵיהֶם.  וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר, עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם". [פרק ל"ו  א']

 השאלות הן:

 א] מי היו נשותיו של עשו ?

 ב] מדוע כתוב "וילך אל ארץ" בתחילה- ולא מיד לאן הלך ?

תשובות.

נשותיו של עשו.

על פי רש"י: עָדָה, בַּת-אֵילוֹן הַחִיתִּי-  היא בשמת בת אילון אשת עשו  –והייתה נקראת: "בשמת"- על שם שהייתה מקטרת בשמים לעבודה זרה והיא מוזכרת כבר בפרק [כ"ו, ל"ד] ושם מסופר כי עשו נשא אישה בגיל ארבעים, שואל רש"י: מה הייתה הסיבה שהוא חיכה לגיל הזה?, מתברר  שהייתה לו כוונה להראות כאילו שהוא צדיק וכשר, לפיכך נמשל לחזיר כפי שכתוב:"  יְכַרְסְמֶנָּה חזִיר מִיָּעַר;    וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה".[תהלים פ, י"ד] ובעצם - למה יכרסם החזיר את  הגפן? זהו משל על עמלק : שהוא מזרעו של עשיו - שמטרתו להכרית ולאבד את ישראל. כמעשה החזיר- כך גם דרכו של עשיו – החזיר, כאשר  הוא שוכב פושט את ציפורני פרסותיו- וזאת במטרה להכריז: תראו כמה שאני טהור, הרי אני  מפריס פרסה!

אך למעשה הוא מרמה – היות ואינו מעלה גרה- לפיכך אינו כשר.

כך גם ילדיו וזרעו של עשיו - הם תמיד גוזלים וחומסים- אך מראים את עצמם  כאילו הם כשרים. וכך גם לגבי עשיו עצמו במשך ארבעים שנה היה צד נשים- היה מפתה אותן לסטות מבעליהן  והיה מציק להן, וכשמלאו לו ארבעים שנה, עשה עצמו צדיק, ואמר: אבא בהיותו בן ארבעים ,נשא  אישה, אף אני נוהג כן. אך הנשים שהוא  נשא ,היו עובדות עבודה זרה- דבר שהיה מכעיס מאד את הוריו. מאור עיניו של יצחק אביו נחלש בגלל עשן הקטורת של נשות עשיו כאשר היו עוסקות בעבודה זרה. ומהטעם שעניין זה מאד ציער את יצחק גרם לו ה' שיתעוור – כדי שלא ימשיך לראות את התנהגותן הפסולה ויצטער.

 רש"י מביא עוד שני  טעמים נוספים  לעיוורונו של יצחק:

א] כאשר נעקד על המזבח  ואביו רצה לשחוט אותו- בכו מלאכי השרת  ודמעותיהם פגעו בעיניו- והחלישו  את ראייתו לעת זקנה.

 ב] הקב"ה  גרם ליצחק להיות עיוור לעת זקנתו מהטעם שלא יבחין בין יעקב לעשו -בהבאת הברכות וכך יעקב יזכה בברכה ראשון.

אָהֳלִיבָמָה בַּת-ענָה, בַּת-צִבְעוֹן הַחִווִּי- היא יהודית בת בארי- אשת עשו שגם הוזכרה לעיל  [שם  כ"ו, ל"ד] עשו כינה אותה  בשם:" יְהוּדִית"- כדי  לומר שהיא כופרת בעבודה זרה- לפי שכל מי שכופר בעבודה זרה- נקרא: 'יהודי' והוא נהג כך כדי לבלבל את אביו - כדי שיחשוב שהיא אישה כשרה.

שואל רש"י: מה הכוונה: "בת-צִבְעוֹן הַחִוּוִי"- וכי היא הייתה בת שני אבות? שהרי  אם היא: בת ענה, הרי לא יתכן שתהיה גם בת  צבעון?

התשובה: ענה היה בנו של צבעון ,מלמד שבא צבעון על כלתו -אשת בנו -ענה ונולדה מבין שניהם , אהליבמה  - לא ידוע  בת מי היא?

אך הכתוב בא לספר לנו זאת- כדי להודיע  על גנותן , שכל משפחת עשו בני ממזרות היו.

ספורנו מפרש: שהיא הייתה מבני שעיר החורי ובעקבותיה הלך עשו לשעיר. כפי שהכתוב מתאר:" וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר" ובניו אחריו השמידו את החורי. בָּשְׂמַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל: היא נקראת גם בשם: מָחלַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל.

מסופר במדרש אגדה [שמואל, י"ז, א]

"ג' מוחלים להן עוונותיהן- גר שנתגייר, והעולה לגדולה, והנושא אישה"- ומאין ניתן ללמוד שהנושא אישה מוחלים לו על עוונותיו? את הרעיון לומדים משמה של בשמת שנקראה גם מחלת- לפי שנמחלו עוונותיו של עשו כאשר נשא אותה לאישה.

רש"ר- הרב שמשון רפאל הירש טוען: כי אין לתמוה על השמות השונים של נשות עשו - כי עלינו לזכור שמות רבים כפולים בקרב משפחתו של אברהם, כגון: אברם- אברהם, שרי-שרה, עשו- אדום, יעקב- ישראל, בנימין-בן-אוני.

ַ"ויּלֶךְ אֶל-אֶרֶץ, מִפְּנֵי יַעקֹב אָחִיו"

רש"י מסביר: כי אין התורה בתחילה -מזכירה לאיזו ארץ הלך עשיו? וזאת מהטעם שלא נתכוון ללכת לארץ מסוימת, אלא הכוונה העיקרית שלו הייתה- להתרחק מיעקב והלך לגור במקום אשר ימצא.

ומדרש אגדה- מדוע עזב? כי לא יכלה הארץ להספיק למרעה- לפי שהצאן של יעקב ועשו היה מרובה.

מתברר שעשיו הלך מארץ כנען מפני יעקב אחיו- בעקבות  שטר החוב של  גזירת הקב"ה לאברהם כפי שנאמר בברית בין הבתרים: "וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם--אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה". [בראשית  ט"ו, י"ג] הבטחה זו נועדה לזרעו של יצחק, ובעבור רק מי שישתעבד במצרים הוא עתיד לרשת את ארץ כנען, מטעם זה אמר עשיו: "אלך לי מכאן, אין לי נחלה לא במתנה שנתנה  לו הארץ הזאת ולא בפירעון השטר"- [שפרושו  לרדת למצרים תמורת נחלת הארץ]

טעם נוסף לעזיבתו את הארץ: מפני הבושה שמכר ליעקב את בכורתו. [על פי בראשית רבא.]

חז"ל מביאים עוד פירוש: עשיו הציע ליעקב לחלק את כל הירושה שירשו מאביהם לשני חלקים והיות והוא הבכור- ממילא ראוי שהוא יבחר ראשון, לכן יעקב חילק את הרכוש לשני חלקים כל מה שהביא יצחק - השאיר לחלק אחד ואילו את ארץ ישראל לחלק השני. בעקבות זה הלך עשיו  למדבר כדי להתייעץ עם ישמעאל- כיצד לנהוג?

ענה לו: האמורי והכנעני בארץ והרי יעקב  בוטח בתמימותו על דברי ה' שיזכה בירושת הארץ,  לכן הציע לעשיו : לקחת כל מה שיצחק השאיר ואז לא יישאר ליעקב דבר.

שמע עשיו לעצת ישמעאל, לקח את כל מה שהשאיר יצחק אביו - ואילו את ארץ ישראל, כולל  את מערת המכפלה בה קבורים האבות והאימהות נתן ליעקב-ערכו ביניהם חוזה לנצח [עשו ויעקב] שלפיו לא ניתן להפר את ההסכם שנחתם ולכן לקח עשיו את  כל  פמלייתו והלך אל שעיר מפני יעקב אחיו.

רבינו בחיי מסביר: הר שעיר היה בקרבת ארץ  כנען ,שנאמר: "וַנַּעבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי-עֵשָׂו, הַיֹּושְׁבִים בְּשֵׂעִיר, מִדֶּרֶךְ הָערָבָה, מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר";[דברים ב, ח] ועוד כתוב:

"אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, דֶּרֶךְ הַר-שֵׂעִיר" [דברים א', ב] וכיום ארץ שעיר זו אינה אותה ארץ שבה שוכנים אדום ואין אותה ארץ ,אלא יוון.

לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן ללמוד על עשיו כמה נהג בעורמה לאורך כל הדרך ,אפילו את נשותיו נשא בגיל ארבעים -על מנת שידמה  לאביו בצדקותו שאף  יצחק נשא את רבקה בגיל ארבעים, גם נשותיו של עשיו לא היו צדיקות אלא, עסקו בעבודה זרה- דבר שציער את הורי יעקב ועשיו. בפרשה זו ניתן לראות בברור את הבטחת ה' לרבקה כיצד מתקיימת לעד:

"וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה לָ֗הּ שְׁנֵ֤י גיים גוֹיִם֙ בְּבִטְנֵ֔ךְ וּשְׁנֵ֣י לְאֻמִּ֔ים מִמֵּעַ֖יִךְ יִפָּרֵ֑דוּ וּלְאֹם֙ מִלְאֹ֣ם יֶֽאֱמָ֔ץ וְרַ֖ב יַעבֹ֥ד צָעִֽיר" [בראשית כ"ה, כ"ג]

הכותבת היא אהובה קליין-אומנית-מציירת ציורי תנ"ך-מדרשי תמונה על פסוקים במקרא. עוסקת בכתיבה מקראית,שירה ופרוזה,מציירת תפאורות ומאיירת ספרים. מורה. בעלת הבלוג: בראי התנ"ך.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר