מס' צפיות - 1415
דירוג ממוצע -
אז החלטתם להקים משפחה...
על מנת להשיג הצלחה בחיים, לחנך וללמד ילדים, להמשיך את הדור האנושי ולספק את הדרישות העמוקות שלך, גבר ואישה צריכים להתאחד. ביצירת המשפחה כל אחד לוקח על עצמו אחריות מסוימת.
מאת: diamond 12/03/08 (10:49)

אני שמה לב כיום לתופעה מצערת שנשים צעירות רבות רואות בהקמת משפחה לפני הכל חתונה מפוארת ושמלה יקרה. זה די מקומם אותי לראות זוגות מתחתנים כאשר אין להם שום מושג מה עושים יום אחרי החתונה, ולשם מה בכלל הם יוצרים את התא הזה ונשבעים שבועת עולם בין גבר לאישה. הרי עתידן של "משפחות" כאלה היא התפרקות מהירה או חיי דיכאון. הואיל ותא המשפחה זהו הגרעין החשוב ביותר עליו מתבססת כל החברה, הייתי רוצה שאנשים יהיו מודעים קצת יותר למהי משפחה, ומה הם אישית רוצים מברית זו.

 

משפחה - זה לא סתם כמות מסוימת של אנשים המתגוררים יחדיו. משפחה - זאת קבוצת אנשים אשר מחוברים ביניהם ע"י גנים זהים ויחסים. איכות המשפחה תלויה באיכות היחסים. משפחה - זה יחסי גומלין בין אינדיווידואלים, שיתוף פעולה, קונצנזוס מחשבות ורגשות. משפחה - זה השורשים שלנו, הורים שלנו, ילדים שלנו. כל מה שהיה בעבר, קיים בהווה ויהיה בעתיד, ואיך אנו נבנה את ה"מולדת" האישית שלנו - כל זה משפחה - זה אנו עצמנו.

 

זהו מוזיאון של זכרונות. זהו קשר, אחריות ומחויבויות, ודווקא אלה משרטטים בתוך העולם הגדול את אותו עולם קטן ופרטי, כאשר בתוכו כל אחד מרגיש נוח, משוחרר, בטוח ושייך. זהו קיר עליו גיבור מאבק החיים יכול להישען עם הגב, ולדעת בוודאות מוחלטת כי מכוון זה לא תבוא המכה. זהו מקלט בו אפשר להתחבא כאשר מגיע הפס השחור בחיים, זאת אחדות כלכלית אשר נותנת תמיכה. זאת מקהלה, ובתוכה כל אחד מנגן את החלק שלו, לפעמים אולי מזייף, אך יחד עם זאת נוצרת יחידה שלמה, מקסימה, חיה, ומסופקת.

 

בלי משפחות איתנות לעולם לא תקום מדינה איתנה וחזקה. התחדשות והתעוררות רוחנית לא יגיעו אם לא יתחדשו המשפחות.

 

בימינו מדברים הרבה על כך שמוסד המשפחה התיישן ונעשה חסר תועלת. מדברים כי בעתיד הקרוב סוג יחסים חדש יחליף משפחות שלמות ותקינות. לא במקרה חלק מסוים של חברה מנסה לכפות "השקפות עולם חדשות" על הדור הצעיר בעיקר, ומביא את זה כ"גל מודרני וחדש בהתפתחות האנושות". אבל בואו נהיה כנים ונקרא לילד בשמו. נישואים אזרחיים או חד מיניים זה לא יותר אלא התגוררות משותפת. יחסים כאלה לא מביאים אושר לא למבוגרים ולא לילדים, במידה ויולדו.

 

חבורה של אגואיסטיות מכתיבה חוקים ציניים, היא מקדמת יחס מזלזל וחסר אחריות כלפי משפחה, בעל, ילדים. כאשר בטריקת דלת עוזבים בקלות אב או אם המשפחה, - זה כבר נחשב לדבר שבשגרה.

ומה זה בכלל גירושין? גירושין - זה מוות של משפחה.

 

המכה הראשית והעיקרית נופלת לא כל כך על מבוגרים, כמו על ילדים. מאות אלפי משפחות מפורקות. מאות אלפי לבבות תמימים ושבריריים, קרועים לגזרים, ומאות אלפי ניצנים עדינים של נפשות קטנות מרוסקים ברגל גסה... ילדים נטולי ילדות, וכתוצאה מכך נטולי הרגל לידידות, אדיבות, אנושיות, טובת לב, רחמנות. הילדים הממורמרים האלה הם חלק מהמלחמה בין הורים, ובהמשך הם קוראים תיגר על כל החברה.

 

משפחה עבור הילד - זה היקום שלו. והשקפות עולם הוא צובר מדוגמת משפחתו. ע"י התבססות על ניסיונו הוא מביא חוקים והשקפות אלו הלאה, ובונה את חיו כתוצאה מהם. השקפת עולמו יכולה להיות מלאה, עשירה ומגוונת, ויכולה גם להיות צרה, חד-צדדית ומעוותת - הכל בהתאם לבית-ספר של רגשות ותחושות, אותו הוא עבר בילדות, ביחסים עם הוריו.

 

נכס הכי עשיר שהורים יכולים להשאיר לילדיהם, - זאת ילדות מאושרת עם זכרונות מתוקים וחמים על אביהם ואימם. הוא תמיד יאיר להם את הימים הבאים, ישמור אותם מפיתויים, יעזור ויתמוך בשגרת החיים האכזרית, כאשר ילדים יעזבו את קן ההורים.

 

אנשים משקיעים לא מעט שנים ומרב מאמצים ללימודי תואר או תעודה כדי להיות טבח, רופא, כתב, אדריכל וכו` - בשביל כל אלה בהכרח נדרשת הסמכה, אישור ותעודה. ורק אחרי זה יקבלו אותם לעבודה. אבל אף אחד לא מלמד אותנו את התחום הכי חשוב בחיים - איך להיות בעל או רעיה, אימא או אבא. בדרך כלל אנשים נכנסים לברית הנישואין עם בטחון שאושר, שגשוג וקידום של משפחותיהם יבואו באופן אוטומטי. ורק מעטים מבינים שהצלחה, שגשוג ואושר בנישואין ובמשפחה לא באים יש מאין. נישואין מצליחים ומאושרים - זה כאשר שניים ביחד מתגברים על קשיים קטנים וגדולים. ביצירת המשפחה כל אחד לוקח על עצמו אחריות מסוימת, חובות מוסריות, ורק יישום משותף ואמיתי של חובות אלו יכול לפתוח פוטנציאל ענק של אושר, אשר טמון מראש ברעיון של ברית המשפחה.

 

קשר רוחני בין בני זוג ומצב של יחסי גומלין שלהם מגדירים מזג האוויר במשפחתם. דווקא הצד האמוציונאלי-רוחני ביחסים משפחתיים עומד בראש הפירמידה. אני סבורה כי משפחה זאת המצאה הכי טובה. אין לה תחליף. שום חברה לא תצליח לשרוד אם חיי המשפחה הרוסים.

 

הרבה משפחות מודרניות הינן נטולות אושר, הן נהפכו ל"גהנום קטן על כדור הארץ". מדוע? ייתכן זה בגלל העדר מרכיב חשוב מסוים. חובה לזכור כי כל החיים מתקיימים תחת חוקים, ולא רק חוקים פיזיים, אלא גם רוחניים. חוק של כוח המשיכה תקף גם עבור אלה שמעולם לא שמעו עליו. כך גם חוקים רוחניים: להתעלם מהם לא בהרבה טוב מאשר לקפוץ מתוך חלון של גורד-שחקים ובמפגש עם הקרקע לטעון כי לא הכרת את חוקי הפיזיקה. חוקים אלה לא ניתנים לשינויים. הפרתם או אי-קיומם מביאים לעיוותים בחיים רוחניים של בן אדם ולהרס משפחתו. בני זוג אשר אינם מבינים את תפקידיהם, את חובותיהם בנישואין ומשפחה, חוזרים על הטעויות שעשו לפניהם זוגות אחרות... מטעויות אלה אפשר להימנע.

 

הדבר הטוב ביותר שאבא יכול לעשות למען ילדיו - זה לאהוב את אימם, את רעיתו. הדבר הטוב ביותר שאימא יכולה לעשות למען ילדיה - זה לאהוב את אביהם, את בעלה. התפקיד העיקרי של הורים - הקמת משפחה ידידותית, תומכת ומאושרת. במשפחה כזאת במקום הראשון צריכים להיות יחסי אהבה בין בני הזוג, ולאחר מכן, באור אהבה זו, - אהבת הורים כלפי ילדיהם.

 

על מנת להשיג הצלחה בחיים, לחנך וללמד ילדים, להמשיך את הדור האנושי וחיים של העם שלך, וכמובן גם לספק את הדרישות העמוקות שלך, גבר ואישה צריכים להתאחד. תכונות כגון נאמנות, כנות, יכולת להבין את רעך, ולהיות פרטנר טוב בכל המצבים בחיים, יהיו רלוונטיים תמיד, ותכונות אלו ילד יכול ללמוד רק בתוך משפחתו.

 

החיים של כל אחד בנפרד לא מהווים משמעות גדולה כשלעצמם. על כוכב הלכת קיימים מיליארדי בני אדם ולאף אחד אין כל עניין בך, בדיוק כשם שאתה לא מודאג מחייהם. אתה לא רואה את פניהם, וגם הם לא שמים לב עליך. תשאלו "נו אז מה? הרי כל אחד חיי בשביל עצמו, הלא כן?". אכן כן, אך בתוצאה הסופית אתה אינך קיים אם אף אחד לא מכיר בך. כל בן אדם - זה מכלול דעות עליו של כל האנשים איתם הוא חיי ומתקשר. כל מעשה שלך, כל אירוע בחייך יהיה שווה לאפס אם לא יהיו להם עדים. כל אחד מאיתנו זקוק לעדים, כדי שלא יהיו ספקות, שמשהו מתרחש בחיים.

 

צייר מוציא לראווה את יצירותיו ע"מ להראות אותם לאנשים. סופר רוצה לדעת שקוראים את דבריו, ולו רק לשם ביקורת. שחקן לא יכול להופיע מול אולם ריק. ובכלל, בכל עבודה אנו רוצים לראות שמישהו משתמש בפירות עבודתנו. אבל החיים שלנו - זאת לא עבודה, זה הרבה מעבר לזה, זה 24 שעות ביממה אשר מלאים בטורים עיתונאים עם שמנו המככב בכותרות. אבל מה לנו מזה אם אף אחד אינו קורא עיתונים אלו?

 

בנישואין אנו מבטיחים לדאוג לטוב ולרע שיתרחש. אנו מבטיחים לדאוג להכל, כל יום, כל הזמן. אנו מבטיחים לאדם קרוב שחייו לא יעברו בלי תשומת לב, מפני שאנו נדאג לראותם, ונהפוך לעדים שלו לכל החיים. וגם הוא מבטיח לעשות את אותו הדבר עבורנו.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה התקבלו 4 תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
1.
סליחה, אבל מה זה הקשקוש הזה
אישה 30.12.08 (09:41)
2.
ובאותה נימה
אמיתית 30.12.08 (09:44)
3.
למגיבה מס' 2
אני 08.01.09 (22:22)
4.
מדהים!
=) 23.12.09 (22:33)