לפני כחודש החליט משרד החינוך  להגביל משמעותית את השימוש בחוברות עבודה ולעודד כתיבה במחברות לצורך פיתוח יכולות הביטוי והחשיבה של התלמידים.

מעבר להיבט החינוכי, המשמעות עבור ההורים היא בעיקר חיסכון של מאות שקלים.

כלומר: לפי חוזר מנכ"ל שהוציא משרד החינוך החל משנת הלימודים הבאה (תשע"ד)יחול איסור לכתוב בספרי הלימוד ובחוברות עבודה ,למעט במקצועות מסוימים בכיתות א'-ב' ,שבהן מנחילים לתלמידים רכישת מיומנות למידה ראשוניות בתחומים שונים.

חשוב לציין כי ההחלטה מרחיבה ומחדדת את הנהלים אשר נקבעו בשנת 2005 אשר עד כה מסיבה כלשהי לא יושמו.

וכך, אם בעבר ההנחיה הייתה שבכיתות א'-ב' מותר לכתוב בספרי הלימוד ללא הגבלה ,כעת השימוש בחוברות עבודה בכיתות אלו יתאפשר לצורך לימוד שפה (עברית,וערבית) ותו לא.

באשר למקצועות הריאליים ניתן היה להשתמש בחוברות העבודה עד כיתה ד' ,אך כעת הפיקוח על הנושא יוגבר ולא תותר חריגבה מנהלים אלו.

ובאנגלית יותר להשתמש בחוברות עבודה עד כיתה ט' (ולא עד כיתה ד' כפי שהיה בעבר).

כמוכן, כחלק מיישום ההחלטה לא יאשרו במשרד החינוך להביא לבתי-הספר ספרי לימוד חדשים אשר נדרשת בהם כתיבה,אלא אם כן מדובר במקצועות אשר אושר ע"י אותה ועדה.

וכן, יוחל שימוש בספרים דיגיטליים אשר ייקבעו ע"י מנהלי בתי-הספר.

אין ספק כי מדובר בעסק כלכלי מרוויח כאשר מחד, הילדים כותבים בחוברת עד שהיא מתבלה ,והוא נאלץ לשלם הרבה כסף תמורת חוברת חדשה.

אבל מעבר לצד הכלכלי יש לשקול גם את היתרון החינוכי : החוברת יוצרת מערכת כללים מסוימת לפיה לכל שאלה יש תשובה אחת נכונה .

וכך, מצטמצמת יכולתו של התלמיד לחשוב ולפתח את הכישרון היצירתי הטמון בו.

בשיטה זו המורים יצטרכו לבנות את מערך השיעור בצורה שונה,אך אם זה יהפוך את תלמידי ישראל לחכמים ומוכשרים יותר ,יצא שכרו בהפסדינו.