מנהג הרווח ברוב תפוצות ישראל הוא "אמירת תשליך", .התפילה נקראת כך בשל הפסוק

"ותשליך במצולות ים את כל חטאותם"... (מיכה ז. יט).

במסגרת המנהג נוהגים ביום הראשון של ראש השנה לאחר תפילת מנחה, אחר הצהרים  ללכת אל  מקור מים ולקיים את מנהג התשליך.

זוהי תפילה סמלית של היטהרות ניקיון מכל החטאים ותחילתה של התחדשות. פתיחה של דף חדש. שמטרתו להישאר נקיים מחטאים.

הציבור מגיע ליד מקור מים (ים, בריכה, אגם, נהר , מזרקה ועוד) שם אומרים את נוסח התפילה.

במנהג תשליך משליכים את כל העבירות אל מצולות הים. נוהגים לנער את שולי הבגדים תכולת הכיסים כסמל לטיהור מהעוונות.

סיבה נוספת שבגינה מגיעים למקור מים שיש בו דגים, מכיוון שהם סמל לשפע וברכה ואין העין הרע שולטת בהם.

מטרת התשליך לעורר את האדם ע"י פעולה חיצונית לחשוב ולהרהר בפנימיות בלבו  ולהתחייב לתקן את דרכיו ולשפר את מעשיו.

נוסח תשליך

סדר תשליך בנוסח האשכנזים:

מִי אֵל כָּמוֹךָ נוֹשא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא:
יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּוֹשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם:
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם:

ג"פ:
מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ עָנָנִי בַמֶּרְחַב יָהּ ה' לִי לֹא אִירָא מַה יַּעֲשה לִי אָדָם ה' לִי בְּעוֹזְרָי וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשנְאָי טוֹב לַחֲסוֹת בַּה' מִבְּטֹחַ בָּאָדָם טוֹב לַחֲסוֹת בַּה' מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים:
לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים:

ספר תהילים פרק לג

תפילה לסדר תשליך להרב אזולאי ז"ל

ריבונו של עולם, בהעלותנו על לבבנו רוב קיצורנו בעבודתך ובעסק תורתך הקדושה וקיום מצוותיך, כל עצמותינו יאחזמו רעד, ונמס לבנו והיה למים. מה נענה ומה נאמר, כי הצר הצורר בחברת החומר העכור היו בעוכרנו. גם אסור נלווה עמהם אסורים ולטושים בגלויות קשים, גלות הנפש והגוף. האמנם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ולשקוד על דלתותיך, כי טוב יום בחצריך מאלף בחרנו; ויראים וחרדים אנחנו מאימת דינך הקדוש. על כן באנו אליך בכפיפת ראש ונמוכות ראש ונמוכות קומה וחלישות חיל להזכיר ולעורר רחמיך...

סדר תשליך בנוסח הספרדים:
וצריך לומר שם פסוקים "מי אל כמוך" עד "מימי קדם" שלוש פעמים. ואין צריך לומר רק פסוקים "מי אל כמוך", ובכוונה בלבד "אל רחום וחנון": שלוש עשרה המידות, בשני נוסחים. ויגביה שני צידי הגלימה מחציה, וכשיגיע ל"ותשליך", אז ישלשל וינערם, וכן יעשה שלוש פעמים. וזהו סדר הפסוקים הנזכרים):

מִי אֵל כָּמוֹךָ אל נֹשא עָוֹן רחום וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע וחנון לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, ארך לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ אפים כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא:
ורב חסד יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ ואמת יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, נוצר חסד וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם:
לאלפים תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב נושא עון חֶסֶד לְאַבְרָהָם, ופשע אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ וחטאה מִימֵי קֶדֶם:

(ואח"כ יאמר פסוק זה בכוונה, וכוחו גדול להרפות ולסתום כל המקטרגים):

לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים:

חג שמח