על פי חוק איסור הלבנת הון משנת 2000, חוק שאושר בכנסת לאחר שנים של מאמצים וניסיונות לחקיקתו, הלבנת הון מוגדרת כביצוע פעולה כלשהי באמצעות רכוש שמקורו בפשיעה, תוך הסתרת האופן שבו הוא נרכש והמקור ממנו הוא הגיע. אלה יכולים כספים שהושגו בצורה לא חוקית ובעזרתם נרכש רכוש כלשהו ועוד.

בעוד שמקובל לחשוב כי הלבנת הון קשורה בצווארון לבן, בפועל אפשר למצוא לא מעט מקרים של הלבנת הון הקשורים לפשיעה, כמו סחר בסמים, סחר בנשק וגם סחר בנשים.

אילו פעולות נחשבות כעבירה פלילית במסגרת הלבנת הון?

החוק קובע מספר פעולות, המתייחסות אל "רכוש אסור", רכוש שמקורו בהלבנת הון, רכוש שזהות בעליו הוסוותה וכן גם מקורו. כל שימוש ברכוש שמקורו, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף, בעבירה כלשהי, ייחשב על פי חוק הלבנת הון עבירה פלילית.

כל רכוש ששימש לביצוע העבירה או אפשר את ביצועה, השימוש בו נחשב גם הוא כעבירה פלילית. שימוש ברכוש או מסירת מידע כוזב נכללים גם הם תחת הפעולות הנחשבות כעבירה פלילית על פי חוק זה, וגם מצב שבו לא נמסר עדכון הנדרש על פי החוק.

המקרים בהם הלבנת הון לא תיחשב עבירה פלילית

על פי סעיף 4 בחוק איסור הלבנת הון קיימים מספר מצבים בהם אדם לא יישא באחריות פלילית, הקשורה להלבנת הון: המקרה הראשון הנו מצב שבו אדם פונה למשטרה ומדווח לה, לפני ביצוע הפעולה הקשורה לרכוש, כי צפויה להתבצע פעולה כזו. גם במקרים בהם דיווח למשטרה לאחר הפעולה עצמה, ובתנאי שמדובר במועד הסמוך ככל האפשר לאחר שבוצעה, הוא לא יישא באחריות הפלילית. לצד כל זה, מציין החוק כי מועד הדיווח, שהנו זה שיקבע שאכן המוסר אותו פטור מעונש, יוחלט על ידי השר לביטחון פנים, על פי סעיף א1.

בכל מקרה של חשש במעורבות במקרה של הלבנת הון והאשמה בכך, חשוב להיעזר בעורך דין, המתמחה בתחום הפלילי ובמקרים מסוג זה, על מנת לקבל ייצוג משפטי מתאים מול בית המשפט ולבחון באופן מקצועי את המקרה ואת כל הסוגיות הקשורות אליו.