בהתאם לחוק חוזים משנת 1973, קיימת זכות לצד הנפגע לבטל חוזה אשר נפל פגם בעת כריתתו. החוק מכיר במספר סוגים של פגמים העלולים להביא לביטול חוזים, עמם נמנים חוזים למראית עין בלבד, הטעיה בחוזה, טעות בחוזים, חוזה בכפייה וחוזה עושק.

על מנת להוביל לביטולו של חוזה, חשוב להבין את הגדרתו של כל פגם בחוק, להכיר את ההגנות העומדות לימין הנפגע, וכן את השלכותיו של חוזה פגום מבחינה משפטית.

פגמי טעות בחוזים

טעות בחוזים מהווה מבחינת החוק עילה לביטול, בתנאי שאם הייתה ידועה האמת לצד המוטעה, ובייחוד בזיקה לכדאיות העסקה, לא היה החוזה נחתם. החוק מבדיל בין טעויות ידועות או כאלו שהיה על החותמים לדעתן המהוות עילה לביטול חוזה, ובין טעויות לא ידועות. בנוגע לטעויות לא ידועות, יקבע בית המשפט אם קיימת עילה לביטול ולפיצוי הצד המוטעה. יחד עם זאת, אם החוזה פגום בטעות שניתן לתקנה והדבר מוסכם על הצד המוטעה, החוזה יתוקן ולא יבוטל.

פגמי הטעיה בחוזה

הטעיה מכוונת בכתב, בעל פה, בהתנהגות או באי גילוי מידע חיוני שהיה נדרש לצד השני, מהווה על פי חוק עילה לביטול חוזה. ההטעיה עשויה להתבטא בין היתר בהיעדר פירוט לגבי תכונות ופגמי נכס או מוצר ודרכי שימוש מיוחדות בהם, או בחוסר שקיפות של נתוני עסק או חברה.

פגמי מראית עין בחוזים

חוזים למראית עין הנם כאלו שתכניהם שונים באופן בסיסי מכוונת הצדדים, ולכן הנם בטלים בפני החוק. לדוגמא, בטל חוזה העוסק במכירת נכס שסכום מכירתו נמוך מהסכום שנקבע על ידי הצדדים, במטרה להקל על מיסי שבח. ואולם, אם צד שלישי רכש את זכויות החוזה בתום לב, הרי שהפרת החוזה איננה חלה עליו.

פגם בחוזה שבכפייה או בעושק

קיימת עילה מוצדקת לביטול חוזה שלגביו נמצא כי נחתם באמצעי כפייה בלתי חוקיים. חשוב לדעת כי הגדרתה של כפייה בלתי חוקית איננה חד משמעית בחוק, ושקיימים סייגים שונים. אמצעי כפייה בלתי חוקיים עשויים להיות שימוש בכוח ובאלימות מילולית או פיזית, וכן כפייה שיש בה פסול חברתי, כלכלי או מוסרי. בנוסף לכך, ישנה עילה מוצדקת לביטול חוזה עושק, בו צד אחד מנצל חוסר ידיעה או מצוקה גופנית או שכלית של החתום להסכמה על תנאים פחותים עבורו.