שאלה החייבת ליבון היא שאלת היקף ההגדרה למונח "יזם". האם ראוי לקבוע הגדרה משפטית אחת לכל סוגי היזמים, או שמא עלינו לקבוע הגדרה נפרדת לכל סוג? ובמילים אחרות, "האם יש צורך לקבוע הגדרה אחת שתחול הן על יזמה של חנות מכולת כפרית" והן על יזם מקצועי המוצא את פרנסתו בהקמת חברות?

מובן כי הגדרה אחת, שתחול הן על יזם מקצועי והן על יזם של חברה פרטית קטנה, עלולה להחטיא את מטרתה, שכן השוני בין סוגי היזמים עשוי להיות שוני מופלג לעתים. מחד גיסא קיימים יזמים מקצועיים, בעלי ידע ומיומנות רבה בתחום היזמוּת, העוסקים ביזמוּת דרך קבע, ולשם הפקת רווח מעיסוקם זה, ובהקמת חברות ענק (יזמים אלה ניתן לכנות "יזמים מקצועיים"). מאידך גיסא, קיימים יזמים רבים דוגמת Salomon, אשר כל ניסיונם וידיעותיהם בתחום היזמוּת מתמצים בהפיכת עסקם המשפחתי לחברה.

יזמים אלה (שניתן לכנותם "יזמים בלתי מקצועיים") הם לרוב בעליהם של עסקים או של נכסים קטנים, שמסיבות שונות, בדרך כלל משיקולי מס ומתוך רצון ליהנות מההגנה של הגבלת האחריות, מחליטים לנהלם באמצעות חברה.

אפשרות לניצול הכוח של היזם

אכן, הן היזם המקצועי והן היזם הבלתי מקצועי עוסקים בהקמת חברה או מסייעים בהקמתה, ולפיכך זוכים בעמדת כוח רבה כלפי החברה, עמדה המאפשרת להם לנצל את כוחם לרעה ולצבור טובות הנאה על חשבון החברה. ברם זעיר הסיכוי שהיזם הבלתי מקצועי, אותו "בעל חנות מכולת כפרית", יעשוק את החברה, שהרי היחס בינו לבין החברה ונכסיה הדוק לאין שיעור מזה של היזם המקצועי, וקרוב לוודאי שהוא יהא הניזוק העיקרי, ובמקרים רבים הניזוק היחיד, אם תבוצע במהלך היזמוּת עוולה נגד החברה.

לעומת זאת, היזם המקצועי מתייחס בדרך כלל ליזמוּת כאל עסקה שמטרתה לבצע רעיון כלשהו באמצעות חברה. עם סיומה של עסקה זו אין לו עניין נוסף בחברה ובעסקיה, ולפיכך גדול יותר הסיכוי שהוא יפר את חובותיו כלפיה. במילים אחרות, ככל שהיחס בין היזם לחברה הדוק יותר, כך קטנה הדילמה של הנציג וקטן הסיכוי כי היזם יבזוז את החברה ואת נכסיה במהלך היזמוּת. ככל שהיזם מקצועי יותר וקרבתו אל החברה קטנה יותר, כך גדלה הדילמה של הנציג וגדל הסיכוי שהיזם ינצל את מעמדו לרעה.

הבעייתיות בהגדרה רחבה

ברי אפוא שהגדרה רחבה אחת, אשר תכלול את שני סוגי היזמים האמורים, עלולה להחטיא במקרים מסוימים את מטרתה, שכן היזם המקצועי, "העוסק בכספי אחרים" למטרות רווח, נבדל מן היזם הבלתי מקצועי העוסק בכספו שלו. מאידך גיסא, אם נגדיר את היזם בהגדרה מצמצמת אשר תכלול רק סוג מסוים של יזמים, עלולות להיווצר קטגוריות ביניים של "ספק יזמים" וכך יֵצא שכר ההגדרה בהפסדה.

מהו אפוא הפתרון הרצוי לבעיה זו? לדעתנו, רק הגדרה סטטוטורית, המתייחסת באופן נפרד לשני סוגי היזמים, או למצער קובעת הנחיות או אמות מידה מפורשות, לפחות בכל הקשור לענישה פלילית ולהטלת חבות אישית על היזם, תביא לפתרון הולם של הבעיה. זאת ועוד, מטבע הדברים רצוי, לדעתנו, להחמיר את חובות היזם המקצועי ולהמעיט את חובות היזם המזדמן הבלתי מקצועי, המקים חברה פרטית קטנה לשם ניהול עסקיו הפרטיים וההופך בסופו של הליך היזמוּת לבעל מניותיה.