פרשת "וארא"  - מילים סמויות

עליכם לאתר, בקטע שלפניכם, 14 מילים (שמות, מקומות, מושגים) מן הפרשה, ו-3 מילים מההפטרה.

הערה: ניתן למצוא אותם בתוך מילה או בצרוף סוף והתחלה של מלים סמוכות.

לדוגמא – בצירוף המילים "אבן רגילה" מסתתרת המילה "נר" – אבן רגילה

תרמילון "מילים סמויות":

המילים מן הפרשה: קצר רוח, חצרן, ימין, קהת, עמרם, עזיאל, מררי, אלעזר, פינחס, תנין, דם,

צפרדע, כנים, גאולה, מצרים, חרטמים.

 מההפטרה: בבל, בטח, שממה.

התחלת מסע הגאולה ממצרים והמשיח הגואל

ה' פונה אך משה: "לך לפרעה בצורה גאה ומבריקה. תמיד תהיה עם בטחון עצמי".

אמור לפרעה: פעם רמאי תמיד רמאי. הבטחת שנצא ממצרים ואתה לא מוכן.

ממשיך הקב"ה: תאמר לפרעה גם את הדברים הבאים: כל החרטומים שלך עזי אלילים ולב. לא יעזור לך כלום אנו עם אמונה חזק מחץ רננים סופך.

כל מה שתיתן ינגן נגדך ולכן אל תיתן כלום רק תן לצאת.

 בני עמלק צרר וחיכה לרגע שיוכל להכות ביהודים כי שנא אותם.

 משה יצא לעמו דיבר אל כל העם חשובי העם זקניו ואדמוריו. : " אמר ריבונו של עולם אלי בואו נצא ממצרים.

באו העם עם כלי עבודה שופין חסה וכל מיני ירקות ואמרו לא נצא.

בא אהרון לעם ואמר: ברגע שצופר צפר דע לך שבת נכנסה ואין לעשות מלאכה. יש לקיים ינשופים ולא לצודם מאחר ומסייעים לחקלאות.

 בא אחד הזקנים למשה ואהרון אומר: שכני מעונין לצאת ממצרים אבל המצרים לא רוצים לתת לו לצאת.

אמר יהודי מיואש אחר לבית גלעד מתי כבר נצא מארץ מצרים?

ומה אמר יחיעם?: רמון וגויאבות נאכל בארץ ישראל.

 ומי יודע מה יקרה? כל עם ישראל עזרים לצאת ממצרים ומבצעים המשימה על הצד הטוב ביותר.

וההפטרה של הפרשה?

הפוך ממה שקרה מצרים תהיה ארץ שוממה וישראל תהיה ארץ פוריה. ומי ישתלט על ארץ מצרים?  שליט מצפון להראות להמונים שם מי שולט...

והנביא יחזקאל מתאר: שם מה יקרה בהבחנה בין ישראל למצרים. בישראל תהיה פריחה ושגשוג  ובטחון בתנאי שהעם יבטח בה'. ואילו במצרים, כל בעם יבכה וייבב למה קרה לנו כך? ואילו הקב"ה מוציאינו  מהמצר ימים בים יעברו אונו נהיה בארץ המובטחת. והמסגר לוקח החרט מים סוף ובעזרתו חורט ב10 הדיברות 49 יום לאחר מכן ( לאחר שה' הוריד הלוחות תורה  לבני ישראל מוכנים.

המשיח כחלק מהותי בהגעת ותפיסת הגאולה

תפיסת המשיח כעני, חולה, סובל ומתייסר קיימת כבר במקרא.

למדנו מזכריה (ט' ‎9) שהמשיח הוא "עני ורוכב על חמור" ומישעיהו (נ"ב ‎13 -נ"ג( ‎3 שהמשיח "לא תואר לו ולא הדר...נבזה וחדל אישים, איש מכאובות וידוע חולי. ..". הפסוקים הללו הובנו על-ידי חז"ל כמכוונים למשיח, אף כי בזכריה מדובר על מלך ובישעיהו על עבד ה'.

תפיסה של המשיח כסובל ומתייסר קיימת גם בסיפור התלמודי על פגישתו של רבי יהושע בן לוי , עם אליהו הנביא ועם המשיח.

בבלי, סנהדרין דף צ"ח ע"א:

"ר' יהושע בן לוי אשכח לאליהו דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי אמר ליה אתינא לעלמא דאתי אמר ליה אם ירצה אדון הזה אמר רבי יהושע בן לוי שנים ראיתי וקול ג' שמעתי אמר ליה אימת אתי משיח אמר ליה זיל שייליה לדידיה והיכא יתיב אפיתחא דקרתא ומאי סימניה יתיב ביני עניי סובלי חלאים וכולן שרו ואסירי בחד זימנא איהו שרי חר ואסיר חר אמר דילמא מבעינא דלא איעכב אזל לגביה אמר ליה שלום עליך רבי ומורי אמר ליה שלום עליך בר ליואי א"ל לאימת אתי מר א"ל היום אתא לגבי אליהו א"ל מאי אמר לך א"ל שלום עליך בר ליואי א"ל אבטחך לך ולאבוך לעלמא א"ל שקורי קא שקר בי דאמר לי היום אתינא ולא אתא א"ל הכי אמר לך היום אם בקולו תשמעו"

תרגום חופשי של הארמית (בסוגריים - הערות המתרגם:

רבי יהושע בן לוי מצא את אליהו שהיה עומד בפתח מערתו של רבי שמעון בן יוחאי. אמר לו (ריב"ל): בא אני לעולם הבא ? אמר לו (אליהו): אם ירצה האדון הזה. אמר ר' יהושע בן לוי: שנים ראיתי וקול ג' שמעתי. אמר לו (ריב"ל): מתי יבוא משיח? אמר לו (אליהו): לך, שאל אותו. (ריב"ל): והיכן הוא יושב? (אליהו): בפתח העיר. (ריב"ל): ומה סימניו? (אליהו): יושב בין עניים סובלי חלאים, וכולם מתירים וקושרים (תחבושות לפצעיהם) בזמן אחד, והוא מתיר אחד וקושר אחד.אמר: שמא יצטרכוני - שלא אתעכב. הלך אליו (ריב"ל אל המשיח). אמר לו (ריב"ל): שלום עליך רבי ומורי. אמר לו (המשיח): שלום עליך בר ליואי (בן לוי). אמר לו (ריב"ל): מתי יבוא מר? אמר לו (המשיח): היום. בא (ריב"ל) אל אליהו. א"ל (אמר לו אליהו): מה אמר לך? א"ל (אמר לו ריב"ל): שלום עליך בר ליואי. א"ל (אמר לו אליהו): הבטיח לך ולאביך לעולם הבא ? א"ל (אמר לו ריב"ל): שקר שיקר לי, שאמר לי היום אני בא ולא בא. א"ל (אמר לו אליהו): כך אמר לך: היום - אם בקולו תשמעו.

מוסר ההשכל העולה מתוך הסיפור הוא שהמשיח יבוא, כאשר עם ישראל ישמע כקול ה'. תשובה פשוטה, הנמסרת ברובד הגלוי.

   הכין:  ד"ר אמיר שוורץ

אתר "החוויה היהודית" -    www.h-y1.coi.co.il