מס' צפיות - 65
דירוג ממוצע -
ביקורת על הגדרת "היזם" בחוק החברות - יוסי כהן
מאת: יוסי כהן 19/01/14 (08:26)

ההגדרה שבחוק החברות למונח "יזם" אינה מספקת, אינה מגדירה באופן משפטי את המונח "יזם", ובוודאי אינה מאפיינת את פעולות היזמוּת לעומת פעולות אחרות שעושה היזם.

 

לשון ההגדרה כה רחבה, עד שהיא מביאה לידי מצב בלתי מתקבל על הדעת שבו כל מי שמבצע פעולה משפטית בעבור חברה שטרם נתאגדה, במעשה או במחדל, ייחשב כיזם. למשל, על-פי ההגדרה, מתמחה שערך את מסמכי היסוד של החברה והגישם לרשם החברות לשם הקמת החברה ייחשב כ"יזם".

קיצוניות ההגדרה

אין חולק כי כאשר מתמחה מגיש בקשה לרישום חברה, והחברה אכן נרשמת, הוא עושה פעולה משפטית בשמה של חברה שטרם התאגדה, כיוון שהוא יוצר למעשה במו ידיו, יש מאין, אישיות משפטית חדשה. ואם נרצה להביא את הדבר עד כדי פרדוקס ונפרש את ההגדרה באופן דווקני, ייחשבו כיזמים גם המזכירה שהדפיסה את מסמכי היסוד של החברה ושילמה בעבורה אגרת רישום, גם עורך-הדין ורואה החשבון שסייעו בניסוח מסמכי החברה, וגם כל בעלי המקצוע האחרים המסייעים ברישום החברה ובהקמתה; ללא ספק אין הם ראויים ואינם צריכים להיחשב כ"יזמים" על-פי תכליתו של חוק החברות.

לאור כל האמור, ובהיעדר הגדרה חקיקתית מספקת למונח "יזם", נראה לנו כי המבחנים שפותחו בספרות המשפטית ובפסיקה קודם לחקיקת חוק החברות, יוסיפו לשמש אמות מידה עיקריות, ואף יחידות, להגדרת ה"יזם" ולהבחנה בין פעולות של יזמוּת לפעולות אחרות.

הכותב הוא עורך דין יוסי כהן הוא הבעלים של משרד עורכי דין. דוקטור יוסי כהן פועל בתחומי המשפט המסחרי, דיני חברות וליטיגציה משנת 1986.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר