כאשר כמה יזמים עוסקים בהקמת חברה, עשויה להתעורר שאלת היחסים המשפטיים בין היזמים לבין עצמם. בארה"ב הכלל הוא כי מערכת היחסים בין היזמים היא שותפות מסוג Joint Venture, דהיינו שותפות לצורך ביצוע עסקה מוגדרת. ברם יש לזכור כי מטרתה הסופית של שותפות זו היא הקמת חברה, ולפיכך תתפרק השותפות מאליה עם השגת המטרה שלשמה הוקמה.

באנגליה נקבע כי היחסים בין היזמים לבין עצמם הם יחסי שותפות רגילים. בישראל יחולו בסוגיה זאת, לדעתנו, דיני השותפות הרגילים, והיזמים ייחשבו כשותפים, ובלבד שהיחסים ביניהם עומדים בהגדרת "השותפות" בפקודת השותפויות.

אם אכן ישררו בין היזמים יחסי שותפות, הם יחובו בחובות אמונים במסגרת שתי מערכות יחסים: זה כלפי זה מכוח סעיף 29 לפקודת השותפויות, וכלפי החברה מכוח המשפט המקובל. היזמים חייבים לנהוג בזהירות ובמיומנות ולפעול לטובת החברה העתידה לקום מכוח דיני היזמוּת. אין גם ספק, לדעתנו, כי היזמים חייבים לנהוג בתום-לב זה כלפי זה, וכולם כלפי החברה (אם תקום), מכוח חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973, סעיפים 12 ו-39, הואיל והם פועלים להקמת החברה מכוח חוזה מכללא או מכוח חוזה מפורש, אשר חלים עליו, בין השאר, דיני החוזים הרגילים.