לאחרונה, קבע שופט בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, השופט נפתלי שילה, כי ידועה בציבור שביקשה מבית המשפט להעניק לה מחצית מעזבונו של בן-זוגה המנוח, לא תזכה לנתח מהירושה אך בה בעת כן תקבל מזונות בסך של לא פחות ממאה אלף שקלים. במאמר שלפניכם נתייחס לסטטוס המשפטי של ידועים בציבור בכל הנוגע לצוואות וירושות וננסה להבין מדוע בכל זאת החליט השופט להעניק לאישה דמי מזונות.

ההגדרה המשפטית של ידועים בציבור ומהו "הסכם לחיים משותפים"?

ידועים בציבור הם בני זוג המקיימים יחדיו מסגרת משפחתית, אך בה בעת אינם נשואים זה לזה. סטטוס הידועים בציבור משמש בין היתר בני זוג שאינם רשאים להינשא זה לזה או אינם מעוניינים להינשא כדין וכדת, למשל, זוגות חד-מיניים, כהן וגרושה, ממזרים, ועוד, והם מעוניינים לעגן את מערכת היחסים בהסכם ולהגן על רכושם.

(תמונת אילוסטרציה: PANPOTE)

ידועים בציבור נוהגים לערוך "הסכם לחיים משותפים" זאת על מנת להגן על הרכוש והכספים שכל אחד מבני הזוג צבר בטרם החלו חייהם המשותפים. ההסכם נועד להסדיר את אופן החיים המשותפים ואת חלוקת הרכוש במקרה של פרידה. מומלץ לאשר הסכם זה בבית המשפט לענייני משפחה. כמו-כן מומלץ כי שני הצדדים יערכו צוואה התואמת או משלימה את ההסכם לחיים משותפים, בעיקר אם לבני הזוג יש ילדים מנישואין קודמים.

ראוי לשים לב כי בפסק הדין תמ"ש 028593/06, בבית המשפט לענייני משפחה רמת גן, נקבע כי כיוון שאין חוק המסדיר את מכלול החובות והזכויות של ידועים בציבור ובמקרה בו אין "הסכם לחיים משותפים" יש לפנות לחוק החוזים.

זכותה של הידועה בציבור למזונות בן-זוגה

בסע` 55 לחוק הירושה התשכ"ה-1965, נכתב כי "איש ואישה החיים חיי משפחה במשק-בית משותף, אך אינם נשואים זה לזה ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש שציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על-פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת בצוואה שהשאיר המוריש".

בבית-המשפט העליון בפס"ד רע"א 8256/99, פלוני נ` פלונית והיוהמ"ש נקבע כי: ידועה בציבור זכאית לדמי מזונות מבן-זוגה, למשך תקופה שאורכה והיקפה תלויים בנסיבות הספציפיות של כל מקרה. אלו הם "מזונות חוזיים", על פי הפסיקה עצם העובדה ששני הצדדים לא מיסדו באופן פורמלי את היחסים ביניהם, הרי שהדבר אינו כרוך בקיומן או היעדרן של חובות אזרחיות בין השניים. לכן, מתוקף ההסכם זכאית הידועה בציבור למזונות ובמקרה בו אין הסכם – ייבחן כל מקרה לגופו.

מדוע קיבל בית המשפט את תביעתה של הידועה בציבור למזונות?

במקרה לפנינו השופט לא פסק מחצית מהעיזבון עבור האישה שכן היא חתמה על הסכם מקדים עם בן זוגה ולפיו הם ימנעו מלדרוש מחצית מהעיזבון, חזקה עליה כי הבינה על מה היא חתמה. בה בעת, קיבל השופט שילה את ההחלטה להעניק לה דמי מזונות בסך מאה אלף שקלים וזאת על רקע תקדים משפטי ובו נקבע כי בפסיקות מסוג זה נכון יהיה להגן על התובעת – הצד החלש מבחינה כלכלית.

התקדים המדובר נחרט בפסק הדין מבית מדרשו של בית המשפט לענייני משפחה ב-1999 ובו קבע השופט יהודה גרניט כי "תחושת ההגינות, הצדק והיושר, מחייבים להגן על התובעת… ולקבוע כי על הנתבע להמשיך ולתמוך בה מבחינה כלכלית. אי-חיוב הנתבע במזונות התובעת יהיה בניגוד לחובתו לנהוג כלפיה בתום-לב, הואיל והיא הסתמכה על הנתבע כשנענתה להפצרותיו לבוא לישראל ולחיות עמו, היא ילדה לו שני ילדים והוא שזן אותה במשך 19 שנים וסיפק לה רמת חיים גבוהה". ניתן לראות איפוא כי בית המשפט מייחס חשיבות רבה להגנה על הצד החלש.

בפסק דין נוסף נקבע כי אין בוחנים את השאלה אם בני הזוג הם נשואים אם לאו, ואין ניסיון לגזור את דין המזונות מדין הנישואין, אלא שיש להתמקד במערכת היחסים החוזיים שנוצרה בין בני הזוג הלכה למעשה. היא בוחנת את אומד דעתם של הצדדים ואת כוונתם הסובייקטיבית. היא מתמקדת בציפיות הסבירות שהם פיתחו זה כלפי זו.