מס' צפיות - 61
דירוג ממוצע -
מהי עבירת הלבנת ההון? - עורך דין יוסי כהן
מאת: יוסי כהן 16/02/14 (07:20)

בחודש החולף, נעצר הרב הראשי לישראל לשעבר, מר יונה מצגר, בחשד לשורה ארוכה של עבירות ובהן עבירות השוחד והלבנת ההון. מעצרו של מצגר מאפשר לנו להתייחס בקצרה למאפייניה ויסודותיה של עבירת הלבנת ההון במשפט הישראלי.

 

מהי עבירת הלבנת ההון?

yona

באוגוסט 2000 נכנס לספר החוקים הישראלי החוק לאיסור הלבנת הון. סעיף 3 לחוק קובע עונש מקסימלי של עשר שנים לעבירה של הלבנת הון או קנס פי עשרים מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, דהיינו 3,000,000 ש"ח.

ככלל, ישנן כמה טענות הגנה קלסיות שבהן עשוי כל נאשם בהלבנת הון לעשות שימוש אם וכאשר יבשילו הדברים לכדי משפט: ראשית, יוכל לטעון כי כי לא פעל במטרה שלא יהיה דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון וכי סעיף 3 ב' לחוק דורש שהמטרה תהא שלא יתבצע דיווח לרשות להלבנת הון על מנת שתבוצע עבירה על פיו.

בנוסף, הנאשם בהלבנת ההון עשוי לטעון שמבחינתו לא הייתה מודעות לעובדה שביצוע משיכות מתחת לסף הדיווח אסור על פי החוק, וכי הוא לא ידע שבפועל מתבצעת עבירה. בהקשר הזה יש להביא בחשבון כי ההלכה יחסית חדשה ולכן לא ברור מה אופיים של התיעוד והדיווח הנדרשים.

תפיסת הענישה במשפט הישראלי

ראוי לציין כי כשמדובר באזרחים נורמטיביים שאינם משויכים לארגוני פשיעה, לרוב העונש נגזר לקולא, מתוך כוונה צופה פני עתיד, אשר לפיה יתקן הנאשם דרכיו, אולם כאשר מדובר בארגוני פשיעה בתי המשפט מתייחסים בחומרה מתוך מטרה הרתעתית למגר את הנורמות הפסולות שבעבירות הלבנת ההון.

בין התיקים הבולטים שנידונו במדינת ישראל ועסקו בעבירת הלבנת ההון, ניתן למצוא את תיק מדינת ישראל נ' אליעזר שוובר. אליעזר שוובר וישראל שור, שני חלפני כספים מירושלים, נעצרו בחשד להלבנת הון – וזאת בהסתמך על החוק לאיסור הלבנת הון אשר נכנס לתוקפו זמן קצר קודם לכן. בפועל, השופט נועם סולברג גזר על השניים עבירות שירות בלבד וזאת על רקע ההתנהלות הבעייתית של חוקרי המשטרה.

כך למשל, בין היתר, קבע השופט סולברג כי חוקרי המשטרה מנעו משור להיפגש עם עורך דינו, אף על פי שהיה זכאי לכך, וכי בשלב מסוים לא הודיעו החוקרים לשוובר כי הוא נמצא במעצר – ומכאן שהוא לא היה מודע לזכויות המגיעות לו. יחד עם זאת, גולת הכותרת הטמונה בפסיקתו של סולברג היא שחלק מהפעולות שהיו בעבר חוקיות וכשרות למהדרין, הפכו, בחסות החוק, לאסורות – ומכאן הקושי המשפטי שנתקלו בו החוקרים. בשלב מאוחר יותר הגיש מר שוובר ערעור על פסק דינו של השופט סולברג (עפ 3712/08 אליעזר שוובר נ' מדינת ישראל) אך זה נדחה.

הכותב הוא עורך דין יוסי כהן הוא הבעלים של משרד עורכי דין. דוקטור יוסי כהן פועל בתחומי המשפט המסחרי, דיני חברות וליטיגציה משנת 1986.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר