מס' צפיות - 51
דירוג ממוצע -
עו"ד יוסי כהן: תוכנן של חובות האמונים
מאת: יוסי כהן 17/02/14 (11:24)

חובת האמונים העיקרית שהוטלה על היזם מכוח המשפט המקובל היא משולשת: על היזם לנהוג בתום-לב ביחסיו עם החברה שהוא עוסק בהקמתה, חל עליו איסור לצבור רווח סמוי כתוצאה מפעולת היזמוּת, ועליו לגלות לחברה כל פרט הנוגע לה ולעסקיה. החובות האמורות שלובות זו בזו ומטרתן להגן על רכוש החברה, על נושיה ועל בעלי מניותיה, ולאלץ את היזם לפעול אך ורק לטובת החברה העתידה לקום ולא לשם קידום האינטרסים הפרטיים שלו.

 

מטבע הדברים, רבות האפשרויות העומדות בפני היזם להונות את החברה שהוא מקים ולגזול את רכושה. למשל, היזם יכול לרכוש נכס בעבור החברה ולזכות בעמלה נסתרת ממוכר הנכס. היזם יכול אף למכור לחברה את נכסיו הפרטיים במחיר הגבוה מערכם האמיתי ולשלשל את הכסף לכיסו. הואיל והחברה טרם קמה בעת שהיזם פועל בעבורה, והואיל והשליטה בעתיד החברה נתונה למעשה בידו בלא כל פיקוח, אין כל גבול לעוולות שיכול היזם לבצע בזכויות החברה ובנכסיה ולנזקים שהוא יכול להסב לה.

17-2

בכל המקרים האלה חייב היזם לגלות את כל רווחיו לחברה, אם כי לא תמיד יפטור אותו הגילוי מהשבת הרווח לחברה. למשל, כאשר הוא מוכר לחברה תמורת 12,000 ש"ח נכס, אשר נרכש במהלך היזמוּת בעבור החברה ב – 10,000 ש"ח, מובן כי עליו להשיב לחברה 2,000 ש"ח, בין שקיבלם כעמלה נסתרת ובין שערכו האמיתי של הנכס הוא 12,000 ש"ח. אולם מה הדין אם היזם רוכש נכס במחיר "מציאה" ומוכרו לחברה במחיר המקובל בשוק תוך גילוי מחירו האמיתי לחברה?

האם הרווח צריך להישאר בידי היזם?

דעה אחת גורסת כי הרווח ייוותר בידיו של היזם רק אם הסכימה לכך החברה. לעניין זה קיימת חזקה במשפט האנגלי, שלפיה בכל מקרה שבו נמכר נכס לחברה וחלק מתמורתו שולם ליזם, לא עשתה החברה את העסקה הטובה ביותר ומחיר הנכס הוא מופרז. לפי דעה אחרת, הגילוי אינו פוטר את היזם מהשבת הרווח, וכנאמן עליו להעמיד את הנכס לרשות החברה במחיר שבו רכשו בעצמו. נטל ההוכחה כי נעשה גילוי מלא, כן ואמיתי מוטל על היזם. אם יפר היזם את חובת הגילוי בניסיון להפיק רווח מרכישת הנכס, תיחשב הפרת החובה לגזילת רכוש החברה, ורק החלטה פה אחד של כל בעלי המניות של החברה עם הקמתה תפטור את היזם מהשבת הרווח.

לדעתנו, יחולו בעניין זה, בשינויים המחויבים, העקרונות החלים על נושאי משרה בחברה בסוגיית חובת הגילוי והרווח הנסתר. לצורך החלת עקרונות אלה יש לבצע במקרים מסוימים התאמה פרשנית הנובעת מעצם העובדה שהחברה טרם הוקמה בעת שהיזם פעל למענה. למשל, ניתן להחיל על היזם את חובת הגילוי הקבועה בסעיף 254 לחוק החברות, המורה כי "נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה – (4) יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לענייניה, שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה". אין חולק כי קיים קושי לוגי-עיוני בהחלת הסיפה של סעיף זה על יזם, שהרי הידיעה והמסמך הנוגעים לענייניה של החברה לא באו לידו בתוקף מעמדו בחברה, שטרם קמה בעת שהיזם פעל למענה. לפיכך, יש להחיל את העיקרון שבסעיף זה על היזם בשינויים המחויבים, דהיינו תוך השמטת הסיפה, באופן שיטיל על היזם חובה למסור לחברה כל מידע וכל מסמך שבאו לידיו בתוקף מעמדו כיזם שביצע פעולות משפטיות בעבור חברה שטרם קמה.

הכותב הוא עורך דין יוסי כהן הוא הבעלים של משרד עורכי דין. דוקטור יוסי כהן פועל בתחומי המשפט המסחרי, דיני חברות וליטיגציה משנת 1986.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר