מס' צפיות - 44
דירוג ממוצע -
עו"ד רן רייכמן - תביעה רכושית לאיזון משאבים
מאת: רן רייכמן 25/02/14 (08:29)

התיקון לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג–1973


חוק יחסי ממון ה"ישן"


עד ליום 12.11.08 המועד בו תוקן חוק יחסי ממון , איזון הרכוש בין בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74 (שהם כיום מרבית הזוגות שמגיעים לסכסוכי גירושין) היה מותנה בגירושין בפועל של בני הזוג או בפטירתו של בן הזוג. לשון החוק קבעה כי איזון המשאבים בפועל  בין בני הזוג יעשה במועד הגירושין קרי במועד הגט כאשר הייתה אפשרות להגיש תביעה לשמירת זכויות ,במסגרתה ניתן היה להגיש בקשה לצו מניעה שיאסור על בן הזוג להבריח את רכושו וכספיו  אשר מחציתם מגיעים לבנה"ז האחר, וזאת עד לאיזון בפועל אשר יבוצע עם פקיעת הנישואין. המדובר בתביעה שנועדה לשמר את המצב הקיים ברכוש ולהבטיח מניעת הברחה , ואולם לא חלוקה בפועל של הרכוש – החלוקה היתה מותנית בגט בפועל.

הבעייתיות בחוק הישן

מצב דברים זה גרם לפגיעה חמורה ביכולתם של בני הזוג לאזן את הרכוש ביניהם, גם אם הם מסוכסכים ואף חיים בפירוד ממושך. 

לפני התיקון לחוק , בעלים מעגנים וסרבני גט נהגו להתנות את מתן הגט וחלוקת הרכוש בכך שהאישה תוותר על חלקים ברכוש לטובתם ובכך נשלו אותה מזכויות רבות המגיעות לה , וזאת באמצעים פסולים של סחטנות וכל זאת בחסות החוק המגן עליהם. פעמים רבות האישה נאלצה לקנות את הגט במחיר של ויתורים על רכוש, ובכך להיכנע לבעל הסחטן.

התיקון לחוק יחסי ממון אשר נכנס לתוקף ב 12.11.08

על פי התיקון שאושר בכנסת ביום 12.11.2008 הזכות לאיזון המשאבים והרכוש בין בני זוג תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם הגירושין, כאשר החוק מונה שורה של מקרים שבהתקיים אחד מהם ניתן יהא לבצע האיזון הרכושי טרם הגירושין, ואלו הם : 

  1. חלפה שנה מיום שהוגשה על ידי אחד מבניה"ז תביעת גירושין או תביעה בענייני רכוש.
  2. קיים קרע בין בניה"ז ,או שבניה"ז חיים בנפרד, אף אם הם חיים תחת קורת גג אחת, בתקופה מצטברת של 9 חודשים מתוך שנה.

הבעייתיות בתיקון לחוק יחסי ממון

התיקון אמור למנוע מצב בו נשים יהיו נתונות לסחיטה מתמשכת על ידי בעליהן הסרבנים, ויאפשרו לבני הזוג להקל על הליכי גירושין, בכך שהתלות הכלכלית לא תימשך תקופה ארוכה לאחר שהצדדים פסקו להתנהג כתא משפחתי אחד.

אלא מאי ? התיקון לחוק אשר מאפשר מניעת הסחיטה ע"י הצד החזק (לרוב הבעל) אשר סירב לאזן את הרכוש עד שהאישה תיכנע לתכתיביו הרכושיים , מרחיב למעשה באופן משמעותי ביותר את סמכותו של ביה"ד הרבני ומחזק את ידיו.

חידושים נוספים בחוק

  1. ביה"ד או ביהמ"ש רשאים לעכב את האיזון הרכושי ,עד להפקדת כתב הסכמה למתן גט מצד הצד המבקש לאזן את הרכוש. מצב זה יכול לעמוד לרועץ לאישה אשר מבקשת לקבל את חלקה ברכוש ,אבל לשם כך יהא עליה ליתן כתב הסכמה למתן גט ובכך היא מפסידה מזונותיה. 
  2. ביה"ד או ביהמ"ש יכולים לעכב את ביצוע האיזון בפועל אם הם סבורים כי הצד המבקש את ביצוע האיזון בפועל פועל בחוסר תום לב בעניין התרת הנישואין . נקבע בחוק שעמידתו של המבקש על זכויות המגיעות לו עפ"י חוק לא ייחשבו כחוסר תום לב.  לא ברור הכיצד ביה"ד ייראה בהתעקשותה של אישה להמשיך ולקבל מזונות אישה, האם ייראה בכך התנהגות בחוסר תום לב אם לאו. 
  3. החוק קובע עיכוב ביצוע של פירוק השיתוף בדירת המגורים עד שיימצא מדור חלופי לאישה המחזיקה בקטינים ולקטינים . 
  4. החוק מתיר הן לביהמ"ש והן לביה"ד לקבוע כי "בנסיבות מיוחדות" חלוקת הרכוש לא תיעשה ביחס של "מחצה על מחצה" ,היינו ביחס של חלקים שווים בין הצדדים.

בכך טמונה הסכנה גדולה ,שכן אנו חוזרים למצב לפני הבג"צ האחרון שקבע כי בגידתה של אישה לא תהווה עילה לשלילת זכויותיה ברכוש בעלה, וביה"ד יכול עתה מכוח המחוקק לקבוע כי בגידת אישה מהווה סיבה מיוחדת לשלול ממנה זכויותיה הרכושית ברכוש הבעל, דבר אשר מהווה עתה טעם נוסף להגברת מרוץ הסמכויות בין הצדדים.

נקודה נוספת היא שלבית הדין ולבית המשפט ניתנה הסמכות לקבוע חלוקה לא שיויונית ברכוש עקב התחשבות , בין השאר , במוניטין של אחד מבניה"ז. 

החוק למעשה יוצר מצב של הסלמה במרוץ הסמכויות והגברת המרוץ בין הערכאות, באופן שבמצב החדש לבעלים תהיה נטיה גדולה יותר לתפוס סמכות בביה"ד הרבני בענייני רכוש על מנת לשלול מהאישה זכויות רכושיות, וחלוקה לא שיויונית עקב המוניטין.


הכותב הוא עו"ד רן רייכמן עוסק בדיני משפחה, צוואות וירושות ומנחה התכנית שאלה משפטית בערוץ 2.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר