לפני התיקון לחוק יחסי ממון

עד לתיקון לחוק יחסי ממון, איזון משאבים בין הצדדים היינו האיזון הרכושי בפועל , היה כפוף לפקיעה בפועל של נישואי הצדדים .

 באשר לפירוק השיתוף בדירת המגורים ,  הרי שהדבר הוסדר בחוק המקרקעין (סעיף 37), אשר לא רואה כל הבדל בין בעל זוג השותפים בדירת מגורים לבין כל שותפים "רגילים" אחרים. בדומה לשותפים רגילים, כל אחד מבניה"ז , במובחן מאיזון רכושי כולל, יכול לעתור לביהמ"ש בתביעה לפירוק השיתוף בדירת המגורים, וזאת בכל עת ואף לפני פקיעת הנישואין וגם באם פקיעת הנישואין אינה נראית באופק.

ככלל ,אין טענת הגנה מפני רצון אחד מבניה"ז לפרק את השיתוף בדירת המגורים, ובמסגרת ההליכים בביהמ"ש הצד המתנגד לפירוק יכול היה לעכב את הפירוק במספר חודשים, אבל על פי רוב לא מעבר לכך.

התרופה לצד המתנגד לפירוק השיתוף באה דווקא מכיוונו של ביה"ד הרבני אשר יכול ליתן צו ספיציפי אשר ניתן רק על ידו למניעת מכירת דירת המגורים הנקרא צו למדור ספיציפי – ראו בהרחבה פרק שלום הבית.

המצב בעקבות חוק יחסי ממון "החדש" 

זכותו של כל אחד מבניה"ז לתבוע פירוק שיתוף בכל עת ואף לפני פקיעת נישואין ,נותרה בעינה אף לאחר התיקון ,ולמעשה מקבלת משנה תוקף לאור התיקון לחוק יחסי ממון ,המאפשר כיום לכל אחד מהצדדים לעתור לאיזון רכושי בכלל הנכסים בחלוף שנה מרגע שהוגשה תביעת גירושין ,או שהוגשה תביעה רכושית בין הצדדים, או כשקיים קרע בין הצדדים, או שבניה"ז חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת בתקופה של 9 חודשים מתוך שנה ברציפות.

למעשה כיום ,גם לאחר התיקון לחוק יחסי ממון , כל אחד מבניה"ז יכול מייד ובמנותק מהאיזון הרכושי הכולל ,לעתור לפירוק שיתוף בדירת המגורים. ואולם ביהמ"ש או ביה"ד כיום לאחר התיקון לחוק, רשאים לעכב את ביצוע פירוק השיתוף בפועל כי "לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם יחדיו , לא נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצורכיהם לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצורכיהם"  (סיף 6 א' לחוק) .

בסעיף זה אין כל חדש שכן אף לפני התיקון בהתאם לסעיף 40 א' לחוק המקרקעין, ביהמ"ש נמנע מלבצע את פירוק השיתוף בדירת המגורים בטרם נמצא מדור חלופי לבנה"ז המחזיק בקטינים (האישה) ,אלא שבכ"ז יש חידוש וביהמ"ש לא ימתין כי יימצא מדור חלופי של קבע לאישה והקטינים, אלא די במדור חלופי זמני, כאשר ביהמ"ש יקבע עפ"י שיקול דעתו מהו אותו מדור זמני מתאים.