חובתו העיקרית של היזם כלפי החברה היא חובת הגילוי, ומשום כך הפרת אחת מחובותיו שפורטו לעיל תַּקנֶה לחברה ולצד שלישי, אשר נפגע מהפרת החובה, את הסעדים הבאים:
מאחר שהיזם חייב לגלות לחברה כל פרט מהותי הקשור בעסקה שכרת למענה, מובן כי החברה רשאית לבטל את ההסכם המִקדמי אף לאחר אשרורו, בכפוף לזכויותיו של צד שלישי תַּם-לב, אם לא מילא היזם כלפיה את חובת הגילוי. הביטול ייעשה מכוח דיני החוזים הרגילים, שלפיהם לא הייתה החברה מאשרת את ההסכם לולא הטעות, ההטעיה או מצג השווא אשר הציג היזם בפניה.
השבת הרווח הסמוי לחברה
במסגרת סעד ההשבה יחייב בית-המשפט את היזם להשיב לחברה כל רווח נסתר או עמלה שצבר, וזאת בין שהחברה מאשרת את ההסכם שהיזם כרת בעבורה ובין שהיא מבטלת אותו לאחר אושרו.
נשאלת השאלה, האם היזם חייב להשיב לחברה את הרווח שצבר אף אם רכש את הנכס שנמכר לחברה לפני שהפך ליזם. בעניין זה קיימת, כאמור, מחלוקת בפסיקה האנגלית. בכמה פסקי-דין נקבע, כי החברה רשאית לתבוע את רווחיו הסמויים של היזם רק אם הפר את חובת הגילוי, ואילו בפסקי-דין אחרים נקבע כי היזם חייב להשיב את רווחיו גם אם רכש את הנכס לפני שהפך ליזם.