למרות שהיקפה של תופעת הלנת השכר בישראל לא נבדק עדיין, מדובר ללא ספק על בעיה חמורה, שקיימת בהיקפים משמעותיים. למרות שמדובר על עבירה חמורה, המציאות מוכיחה שההשלכות הקשות שחלות על חלק מהמעסיקים, הידועים כ"מלינים סדרתיים", הן הרבה יותר משמעותיות מאלה שבהן עוסק החוק היבש.

יותר מחובה חקוקה

החובה לשלם שכר במועד הנה חובה חוקית ראשונה במעלה. חוקי העבודה קובעים במפורש, לא רק מהו התגמול המינימלי שיש לשלם לעובד בתמורה לעבודתו, אלא גם מהו המועד המאוחר ביותר שבו יש להעביר את התגמול הנ"ל. על פי החוק היבש, על המעסיק לשלם לעובדיו את התמורה שהוסכמה ביניהם (ולפחות את השכר המינימלי, ושאין עליו מחלוקת) בתחילת כל חודש. יחד עם זאת, הנוהג המקובל הוא לשלם לא יאוחר מה-10 לחודש העוקב.

הסיבה לנוהג זה פשוטה – רק ממועד זה ואילך נחשב העיכוב להלנה של ממש.

בנקודה זו יש לומר מפורשות – החובה לשלם לעובד את מלוא השכר ובזמן איננה רק חובה חקוקה. מדובר על הגינות בסיסית ועל התנהגות מוסרית פשוטה. מרגע שמועסק התייצב לעבודה וביצע את המוטל עליו, על המעסיק להשיב לו כגמולו – את שכר עבודתו. במידה ויחול עיכוב בהעברת התשלום – עשויות לחול על כך השלכות מסוגים שונים.

לא רק קנסות

כאשר נרצה לבחון מהם המחירים שישלם המעסיק הבוחר להלין את שכרו של העובד הרי שניווכח שישנו מחיר ישיר וישנו מחיר עקיף.

המחיר הישיר -  ידוע גם בשם "פיצויי הלנה". מעסיק שיתבע לדין על ידי עובד או קבוצת עובדים צפוי לקנס חריג בגובהו. הקנס, הפיצוי, נועד גם לפצות את העובד בגין תקופת ההלנה, אך גם להוות תמרור אזהרה חברתי. מדובר למעשה על הצהרה שעיכוב שכרו של העובד איננו הליך מקובל והוא לא יתקל בסלחנות.
המחיר העקיף - שגלום בתביעה אודות הלנת שכר נובע מפגיעה בשמו של המעסיק, במוניטין שלו ובעסקיו בכלל. גורמים רבים ובהם לקוחות, ספקים ושותפים עסקיים רואים בהלנה תמרור אזהרה חשוב. למעשה, אפילו בנקים יחשבו פעמיים האם להעניק אשראי לארגון שהואשם בהלנת שכר בשל המשמעות המוסרית והעסקית המלווה בכך.