בתי המשפט בארץ ובעולם נדרשו לא פעם לסוגיית ההבדל שבין נזק ממוני ובין נזק שאינו נזק ממוני. לפני ההרחבה אודות ההבדלים העיקריים בין שני הסוגים הללו של נזקים, מספר עורך דין יוסי כהן שעם השנים חל שינוי של ממש בפסיקה שעוסקת בנושא זה.

מהות והגדרה

בעוד שאת הנזק הלא ממוני יש קושי מסוים להגדיר, הרי שאת נזקי הממון קל הרבה יותר לתחום להגדרה ברורה. כך, מסביר יוסי כהן, נזק מסוג זה ניתן להגדיר בתור "הפסד או הוצאה ממשיים הניתנים לשומה בכסף ואפשר למסור עליהם פרטים". הגדרה זו מופיעה כלשונה בנוסח החדש של פקודת הנזיקין. אותה פקודה נמנעת מלהזכיר מהו נזק בלתי ממוני, אך היא מוסיפה הגדרה כללית לנזק, שממנה ניתן להכיר סוגים של נזקים שאינם ממוניים.

פקודת הנזיקין מגדירה "נזק" באופן הבא: "אובדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית או שם-טוב, או חיסור מהם, וכל אבדן או חיסור כיוצאים באלה". לדברי עו"ד יוסי כהן, מהגדרה זו ניתן לראות בבירור שנזק שאינו תחום במונחי כסף יכול להיות:

1. אובדן או הפחתה של נוחות.
2. אובדן או הפחתה ברווחה גופנית.
3. אובדן או הפחתה בשמו הטוב של אדם, רשות או ארגון.

במילים אחרות – בעוד שאת הנזק שאיננו ממוני קשה ואף בלתי אפשרי לכמת ולהעריך במונחי כסף, את הנזק הממוני ניתן להעריך באופן ישיר או באמצעות שומה כספית.

שינויים בגישה

הפסיקה בישראל ובמידה רבה גם בעולם הרחב מראה על שינוי גישה ביחס לשני סוגי הנזקים שהזכיר עו"ד יוסי כהן. אם בעבר נטה בית המשפט שלא להכיר בהתממשותם של נזקים בלתי ממוניים, הרי שכיום המגמה אינה חד ערכית. למרות הקושי, יש דוגמאות רבות לפיצויים שנפסקו לטובת התובע בעניינים שכאלו.

יוסי כהן מדגיש כי בעבר סירבו בתי המשפט להכיר בנזקים שאינם ממוניים מתוך תפיסה שנושאים כאלה משלבים גם קשיים בהוכחה וגם קשיים מנהלתיים. החשש מפני ריבוי תביעות בתחום, לרבות תביעות סרק, היה ועודנו בעל משקל משמעותי. כיום, למרות השינויים שחלו בנושא, והיותם של נזקים שאינם ממוניים, כגון פגיעה נפשית, כאב או סבל, מקור לדיונים משפטיים ולפסיקות בעלות משמעות, עדיין מצבו של נפגע הסובל משני סוגי הנזקים כאחת, פשוט יותר מבחינה משפטית.