בית הדין הרבני דוגל במתן גט מרצון חופשי, אך מאחר שזוגות מנצלים את המצב על מנת לסחוט את הצד השני, הוחלט על אפשרות להטיל עליהם סנקציות במצבים מסוימים. בשנים האחרונות, מספר עו"ד רן רייכמן, נוספה סנקציה חדשה שניתן להפעילה כנגד סרבני גט, בדמות תביעת נזיקין.

תביעת נזיקין בגין החלטת בית דין לענייני משפחה

עו"ד רן רייכמן מסביר שבשנת 2001 החליט בית משפט לענייני משפחה כי פגיעת סרבנות גט הנה עילה מצדקת לתביעת פיצויים. החלטה זו קבעה כי הסנקציה קבילה ואינה בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני. בשנת 2004 נפסקו לראשונה פיצויי נזיקין לאישה בגין עוולת רשלנות שגרם לה בעל סרבן.

מניעת עוולת רשלנות, המכונה גם "רשלנות אזרחית", הפכה להיות בהמשך לעילה העיקרית בפסקי דין אלו, בהיותה פוגעת באוטונומיה של בן זוג המסורב שאינו יכול להמשיך בחייו ולהקים משפחה חדשה. עוד מציין עו"ד רן רייכמן, כי במקרים רבים גם שלילת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו עשויה להיחשב כעילה לתביעת פיצויים.

תביעות נזיקין למסרבי גט

בעקבות החלת תביעות נזיקין כנגד סרבני גט, מסתמנת בשנים האחרונות מגמת עלייה במספר תביעות הפיצויים המוגשות. על פי רוב, מדובר בסכומי כסף נכבדים, שאמורים לשנות את עמדת המסרב לבלתי כדאית. עו"ד רן רייכמן מדגיש כי בתביעות אלה יש להוכיח הסבת נזק למסורב, אף שבית המשפט מכיר בסרבנות עצמה כגורם פוגעני.

את התביעות ניתן להגיש לבית דין לענייני משפחה כבר בתחילת מצב סרבנות, המוגדר לרוב בתור שנה מתחילת הליכי הגירושין. התביעה מהווה אמצעי להגברת הלחץ על הצד המסרב, ובמקרים בהם התביעה נמשכת זמן רב היא ממשיכה לצבור הצמדה וריבית מיום הגשתה.

אישור גט בעקבות תביעת פיצויים

חשוב לדעת כי בסמכות בית דין לענייני משחפה להטיל פיצויים בסכומי כסף גבוהים על מסרבים, אך בשורה התחתונה אישור הגירושין הנו בסמכותו הבלעדית של בית דין רבני. למעשה, מסביר עורך דין רן רייכמן, בית הדין עלול לקבוע כי תביעות הנזיקין גרמו ללחץ על הסרבן, ולכן אין מדובר ברצון חופשי להתגרש. יחד עם זאת, בתי הדין נוטים בימינו לתפיסה פחות שמרנית מתוך הבנת המצוקה והקושי הקיים במצב עגינות, והכרת מניעי הסחטנות שעומדים מאחורי תופעת הסרבנות. לכן, במרבית המקרים בתי דין רבניים מאשרים גירושין שנובעים מתביעות נזיקין כנגד הסרבן.