אמש (ד') פורסמו המלצות ועדת גרמן אשר אמורות לחזק את מערכת הבריאות מחד,וכן, לקצר את זמן ההמתנה לניתוחים ובחדרי מיון.

                                      עיקרי ההמלצות

1: משרד הבריאות יפעל למניעת כפל בין ביטוחים משלימים לבין ביטוחים פרטיים של החברות.

2: ייקבעו סטנדרטיים לזמני המתנה לניתוחים.

כאשר מרכז מידע ארצי יספק נתונים על זמני ההמתנה.

3: רופאים בכירים יקבלו תמריצים לניצול שעות עבודה אחר-הצהריים במערכת הציבורית.

4: מידי שנה יסיימו 1,000 סטודנטים לימודי רפואה ,ו,1,400 רופאים חדשים ייקלטות במערכת הרפואית.

5: 700 מיליון שקל יוקצו מדי שנה לקיצור תורים, וכן לצורך שיפור תשתיות ולתוספת תקנים.

6: המטופלים לא יוכלו לבחור את זהות הרופא שיבצע בהם את הניתוח, אך הם יוכלו לבחור בית-חולים אחד מתוך שלושה בו יעברו את הניתוח (וזאת כאשר שניים מהם מצויים מבחינה גיאוגרפית קרוב לבית-החולה,ואחד הינו בית-חולים מפורסם).

7: לא יוקם שר"פ בבתי-החולים הציבוריים בכל רחבי הארץ.

8: קופות החולים וחברות הביטוח יציעו ביטוח בסיסי אשר כולל מנתח וחוות דעת.

9: רופאים בכירים יקבלו בונוסים לצורך ניצול שעות עבודה אחר-הצהריים במערכת הציבורית.

10: קופות החולים יקבלו תוספת תקציבית בהתאם לגידול האוכלוסייה.

11: תוקם מערכת מידע ארצית אשר תספר לחולים לראות את התורים בזמן-אמת .

12: הגדלת הנפח של תיירות המרפא.

כלומר: מדובר בחולים המגיעים ממרבית ארצות העולם אשר משלמים באופן פרטי  לבתי-החולים הפרטיים,והממשלתיים.

                         ניתוח ההמלצות

מן ההמלצות ניתן לראות כי חלקן עוסקות בחולים עצמם, חלקן עוסקות בקופות-החולים ,וחלקן עוסקות בצוות הרפואי.

המלצות  10,6 עוסקות במעמדן המחודש של קופות החולים,  המלצה 12 הינה המשכה של המלצה 7 .

כלומר: כתוצאה מאיסור קיומו של השר"פ בבתי-החולים הממשלתיים ,יוגדל נפח תיירות המרפא אשר יהווה מקור הכנסה חלופי לבתי-החולים.

תופעה זו תוסדר באמצעות הקמתם של מנגנוני פיקוח, כך שחולים ישראלים לא ייפגעו כתוצאה מהחלתה של תיירות המרפא.

המלצות 9,8,4,3 מתייחסות  לצוות הרפואי,החל מן הרגע שהסטודנט עובר את ההתמחות,ועד לרגע שהוא הופך להיות רופא בעצמו.

כך שהם יתנו שירות טוב יותר לאזרח.

המלצות 2,ו5 מנסות להתמודד עם אחת הבעיות הקשות במערכת הבריאות שהיא:התורים הארוכים.

כדי לפתור בעיה זו ממליצה הועדה להעביר מיליארד שקל למערכת הציבורית בצורה הבאה: 300,000,000 יהוו מענק חד-פעמי ,ואילו 700,000,000 יהוו תוספת לתקציב בית-החולים לצורך הוספת מיטות אשפוז,הגדלת כוח-האדם ,וטיפול בתשתיות רעועות.

בעיה נוספת הינה בעיית הביטוחים.

כיום נאלץ האזרח הפשוט לבחור בין ביטוח משלים,לביטוח פרטי.

חברות הביטוח מציעות ביטוחי בריאות פרטיים ,בעוד בתי-החולים הממשלתיים מציעים ביטוח משלים הכולל בין השאר קבלת תרופות, שירותי רופא,אחות ,מטפל סיעודי אשר אינם כלולים בסל הציבורי.

כדי לפתור בעיה זו ממליצה הועדה לשנות את תנאי קבלת הביטוח המשלים כך שהוא יהיה רב-שלבי ויכיל שלושה רכיבים אשר ישלימו האחד את השני.

א: הרכיב הראשון הוא למעשה מה שכתוב בהמלצה 8 הכולל כאמור,בחירת מנתח וקבלת חוות דעת נוספת מרופא אחר.

ב: הרכיב השני יכיל בדיקות הריון, טיפולים אשר יובילו להתפתחות תקינה של הילד .

ג: הרכיב השלישי יעסוק באורח חיים בריא כגון: מאמן כושר אישי,תזונאי, קואוצ'ורים .

המבוטח יוכל לבחור בין הביטוחים ובין הרכיבים אותם הוא מעוניין לרכוש.

בעינה נוספת הינה בכך שלרוב המבוטחים יש גם ביטוח משלים וגם ביטוח פרטי (מצב המכונה "כפל ביטוחים") וכאשר הוא נזקק לניתוח הוא מקבל כסף רק מסוג ביטוח אחד.

כדי לפתור בעיה זו ממליצה הוועדה להקים אתר אינטרנט אשר יכיל השוואה בין המחירים לשירותים שיקבל אזרח בכל אחד מן הביטוחים שהוצגו לעיל .

אלו המלצות מעניינות השאלה מה מהם יבוצע,אם בכלל.